שדות יקום בלילה
 
אז בלילות חשוכים במיוחד כשלימוד צפונות המסלול היה בעיצומו אז בלילות האלו נהגתי מידי פעם לשאת סכין גדולה , אחת מתוך האוסף שלי .
עדיין לא  חשתי שהמסלול ישמור עלי אם אשמור עליו .  את נדן הסכין התקנתי כך שאוכל תוך כדי רכיבה לשלפה ובאבחה קצרה לחתוך ענף קוצני שעלול לפצוע  ברכיבה זו או אחרת .
אכן במצב של חוסר חמצן בריאות  ועודף חומצת חלב בשריר , ענף סורר הופך  לשקוף עד שעוקצו מכה .
 לא ממנהגי להציג את אוסף הסכינים שלי לראווה זה עלול  לחשוף  את  שארית הצייד הטמון בי .
סכינים אלו התגלגלו מיד אל יד עד שנעצרו אצלי כמעט מבלי שביקשתי אותם , כאילו ידעו שאצלי  תהיה מנוחתם .
סכין זו אורך להבה 31 ס"מ בעלת ידית דקה מעץ אפריקני שחור המקובעת אל הלהב  בשני מסמרות  מתכת .גם צבע להבה כמעט שחור מכיוון שאינה עשויה מפלדת אל חלד .

על הלהב מוטבע    WALL.KAY&SONS1915  הסכין חושלה מפלדה קפיצית כך שמשקלה יהיה נמוך  וגמישותה גדולה .
בכדי לקצוץ ענפים דרושה הנפת יד  מהירה ועצבנית במיוחד , אחרת משקלה הנמוך של הסכין לא יצלח לחתוך ענפים , למשל כמו  אחותה סכין  המצ'טה הכבדה שנועדה לפעולה זו .
סכין זו התגלגלה לידי בשרות המילואים  במדבר סיני וכך היה .

 באחת מהפריסות המבצעיות  שלנו במדבר סיני  מידי פעם נהגנו לכייף .

לקחנו  משאית ריו ונסענו בחולות  לטבול במים החמים של הגייזר בראס סודר.

בכדי לא להתבשל במי הגייזר הרותחים  היינו שולחים בבוקר שליח שהיה חוסם  כמעה את מעברי המים בעזרת אבנים וכך באחת הבריכות  הטמפרטורה ירדה עד לסף הדק שבין הסבל לעונג  .
 לפנות ערב בדרכינו  לגייזר לגמרי במקרה עצרנו בדרך לא דרך ליד כמה קרשים שבצבצו מהחול  , שרידי צריף ממוטט, כנראה בסיס מצרי נטוש  ממלחמת ששת הימים .
 כנראה שכמה שנים טובות  נשארו ההריסות  ככתמים של אשפה  שצפו וטבעו לסירוגין בחול  כמו נסחפו בים הצהוב , שפוטים של גחמות הרוח הנושאת את החול לשם ומשם וחוזר חלילה.
כאן היה המטבח של הגנרל המצרי , לפחות כך דמיינתי .
העזתי והרמתי כמה קרשים והסכין התגלתה שקועה בחול בתוך נדן עץ גס שנשמר אצלי עד היום . יובש החול המדברי שמר על הסכין ונדנה  כך שהלחות והקרינה לא פגעו בה .

 וכך  נאספה הסכין לאוסף  מטלטלי , ולמצבור התמונות המרכיב  את זיכרונותי .
כעת נעבור לזמן אחר , הרבה לפני ששת הימים . לסיפורו של שאול .
סבתו של שאול  עבדה כפועלת בשדות מושב בית יצחק שער חפר [ http://beit-yitzhak.org.il/index.php ] וילדה שבע בנות כאשר ביתה הבכורה נישאה , התחננה   שתעניק את השם "שאול"  לבנה שיולד , למה ומדוע דווקא "שאול " לא העזתי לשאול  אבל מחקירה  מסועפת הגעתי לאיזה סיפור מאותה התקופה  על פועלת ערביה שהוכשה ע"י נחש צפע גדול ומושבניק שנשא אותה על כפיים מרחק ניכר וכך הציל את חייה , ככל  הנראה שמו של המציל היה שאול .

  סבתו   היתה מעניקה בעצמה את השם הזה לאחד מבניה אבל  רק בנות היו לה .
 כשילדה ביתה את בנה הבכור נתנה לו את השם מוחמד [ http://www.e-mago.co.il/Editor/history-116.htm  ] בכדי שלא יחשדו שהיא מתיהדת ולא מיהרה למלא את רצונה של אימה , היא דחתה את מתן השם שנים רבות ובסופו של דבר כש רמת האסרטיביות שלה גדלה וגם נולד בן זקוניה  קראה לו שאול  , בשלב זה סבתו של שאול כבר לא היתה  בין החיים .
התענייתי בכל זה מכיוון שהופתעתי לגלות שם ישראלי מובהק  לבחור ערבי , שאול עצמו הכריז בפני  שזה שמו האמיתי .
וכך ברכיבותי נפגשתי עם שומר האבטיחים הצעיר, שאול , ממקשת האבטיחים  בשדות יקום.
חלקת השדה הוחכרה מידי פעם למוחמד אחיו הבכור שהתמחה בגידולים עונתיים  ואבטיחים ,והם נדדו בעיבודיהם מחלקה לחלקה במרחבי השרון  . כך מתפרנסת משפחה חקלאית  נטולת אדמות , ובכלל עלתה  במוחי הסברה שהם בדווים  .
היתרון ברכיבה בדד הוא לחנות מתי שתחפוץ ואכן חניתי מספר פעמים ליד עגלת האבטיחים  של שאול  ואחיו עגלה כזו  בעלת גגון , 4 גלגלים ויצול לרתמת סוסים  .
 השיחות היו קצרות  ועם מעט אינפורמציה  , נער היה וראשו היה עסוק ללא הרף במחשבות על בחורות .
כאשר הציע לי כיבוד אבטיח סירבתי והבטחתי  שאעבור עם חבורת רוכבים ואז נתכבד באבטיח ,  כך יזכה שאול לחזות מקרוב במראה השמימי  של בחורות  מדוגמות  על אופני הרים משוכללות  שיגיעו  ממקום ספק ווירטואלי ספק  ממשי  המכונה אצלינו בשם  "גרופי" .
גם את הסכין שלי מישש באצבעותיו  ועיניו קרנו , כנראה אהב גם סכינים , אמרתי לו שבזו הסכין נפתח אבטיח עסיסי פרי גנו .
אל תדאגו , עם הסכין לא קרה דבר למעט פתיחת אבטיח ואין שום מתח בסיפור רק מעין צפיה ודיפדוף  רעיוני  באוסף תמונות  מצב מתקופות שונות התמונות שמתחברות במציאות ובדמיוני .

ואכן נפלה בידי ההזדמנות והתבקשתי להוביל במסלול  בעונה קיץ זו שני טיולים ואחד מהם  "ליל שני ירחים" .
חבורת הרוכבים לא הבינה את הרמז שבהמשך הטיול תהיה הפתעה רק במידה ואפגוש את שאול.
הם רק חזרו ושאלו בסקרנות מי לעזאזל השאול הזה ??
כשהגענו סוף סוף לעגלת השומר  עלתה באוויר  צחנת רקב , ומראה אבטיחים רמוסים נגלה לעינינו.
מסתבר שיומיים קודם אספו את האבטיחים . לא שאול  ולא מוחמד אחיו קיבלו את פנינו.
ובכל זאת הצלחנו לחגוג על כמה אבטיחים קטנים סוג ב' שנשארו בשדה ,
הנחתי על האדמה הטובה שקית ניילון שהכנתי  וביד אמונה הובלתי את הסכין השחורה למלאכתה .
"אבטיח זה אחלה משקה איזוטוני " הרוכב שבי חזר ושינן בקול , בעוד  המיץ ניגר  .
 
כשבוע שבועיים לפני כן, קבוצת סינט המהוללת זכתה לאבטיח גדול ומתוק מידיו של מוחמד בכבודו  אבל הסכין השחורה הוחלפה בסכין אל חלד נוצצת  מכיוון שסכין השחורה לא כל כך התאימה  לצלחות פורצלן  האהובות כל כך על חברי הקבוצה  .
הכל עניין של  התאמה וקומפוזיציה  , לא ??? .

הפרקים הנוספים
 1 המסלול כישות עצמאית
 2 החתונה
 3 עליתו ונפילתו של עירא
 4 שדות יקום בלילה
 5 הפלחית הקטנה
 6 שיתוק מערכות זמני
 7 נחשים בתל מיכל
 8 פטריה בשמי אפולוניה


 
וקצת על קומפוזיציה בתמונות http://cliki.site.co.il/%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%A4%D7%95%D7%96%D7%99%D7%A6%D7%99%D7%94
 
 
הגייזר של ראס סודר http://www.gosinai.co.il/Index.asp?ArticleID=268&CategoryID=126&Page=1
 
סיפור של מישהו אחר על ראס  סודר [ סיפור שנתקלתי בו במקרה]   http://www.literatura.co.il/website/index.asp?id=12058
 
סיפור רכיבת מדבר באזור ראס סודר  [גם בו נתקלתי במקרה ]

http://www.snunit.k12.il/heb_journals/svivot/33136.html

קצת על וואדי סודר  [אולי ארכב שם פעם]http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%95%D7%90%D7%93%D7%99_%D7%A1%D7%95%D7%93%D7%A8