החתונה
פורסם על ידי:
,
22/07/2008
ככל שמתקרבים למסלול הוא נראה יותר רחב ועמוק ואין מנוס מלהביט בכל קטע בנפרד
מכיוון שהמחשבות משוטטות באי סדר , קשה לחשוב על כל ארועי המסלול יחד ויש לבודדם לקטעים וגם כך זה הרבה מידי .
והפעם קטע הרכיבה מהשער הדרומי של שמורת חוף השרון ועד למצוק המכונה בפי הכותב "ההפסקה היפה ביותר בשרון"
השבוע קידם את פנינו שובל לבן , מעין שטיח המזמין את המכובדים אל . . . המקום אליו יחלו להגיע .
בעולם מקובל לפרוש שטיח אדום לקראת מכובדים ,אבל אכשהו הלבן הרבה יותר מרגש אותי ,בוודאי בשילוב עם הטבע המעודן .
הצבע האדום כבש את מקומו עם השנים כצבע יוקרתי בגלל עלותם הגבוהה של חמרי הגלם המשמשים לצביעה האדומה , ואולי גם בגלל ההקשר של הצבע האדום עם דם , כח ושילטון .
אצלי הצבע הלבן יהיה מקושר עם הטבע הענוג , הלבן מסמל דברים פריכים , עונתיים ונמוגים כמו : עננים , שלג והקצף על הגלים .
לרוע מזלינו הצבע הלבן האנושי נוטה להתלכלך , ובמגעו עם טיפת צבע אחר כבר לא יחשב לבן צחור .
אדגיש את הצבע השחור שטיפה קטנה ממנו תפגום בשלמות הלובן אפילו של דלי צבע לבן .
ימים מספר לפני כן קידם את פנינו שולחן קטן עם כיבוד צנוע ושלט גדול ומאיר עיניים , אותיות הדפוס היו בלתי סימטריות וילדותיות מה , גם בגלל שלל הצבעים בעצם בליל הצבעים .
השלט הכריז "עליה הינשאי לי "כתוב בשלוש שפות .
אכן לא חלפו ימים רבים והשולחן הקטן הופיע שוב מכוסה במפה לבנה וזר פרחים רענן , החתן והכלה המשופצרים כדת וכדין הקדישו עצמם לחגיגת המצלמות .
תוספת הבד הלבן והארוך כנתיב דאיה אל הים מגובה המצוק היתה תוספת מרנינה לקומפוזיציה .
ואילו אנו , חולפים בלי להפריע ואני בולע את התמונות עוד לפני שצולמו ע"י חבורת הצלמים , וכך מאכסן במוחי את התמונות .
רק פנימה , העיסה המכילה מליוני מראות מקבלת משמעות ומחברת את התמונות של שבוע שעבר עם אלו של היום וכך עוד ועוד לאחור בזמן .
השמש השוקעת גנבה בצניעות את ההצגה הצילומית והעמידה בפרופורציות את קטנותה של החתונה אל מול הטבע .
יותר משנה לפני כן :
שם בדיוק בקצה המצוק הגעתי מתנשף להפסקה היפה ביותר בשרון , העונה היתה יותר גועשת הרוח והגלים החרישו את האזניים .
הלובן המתנפץ לחוף היה גדול מתמיד, לרוב זה מעיד על רוח חזקה שהתחוללה לפני כמה ימים אי שם בלב הים.
וכך בעומדי על קצה המצוק עסוק במלאכת המתיחות של שליש הרכיבה , מתכונן להנות מסוג האור הנפלא ביותר , האור המכונה דימדומים .
ואז
שמעתי את הקולות.
הקולות שבקעו משום מקום , אכשהו הקולות הגיעו לאזני , הקולות חלושים היו מכיוון שנאבקו ברעש הגלים .
הלו . . . . . . . הלו . . . . . . . . . עזרה ה ה ה ה ה ה ה ! ! !
מכיוון שעמדתי על קצה המצוק צעדתי צעד אחורה ובדקתי מסביב ולא ראיתי את מקור הקולות .
בינתיים קרבו עוד שלושה צעירים שעסקו בצלום עצמם לדעת , הבחור שניצח על הצילום כירכר סביב שתי עלמות ולא שם לב למתרחש חוץ מ ד' אמות העדשה הנוצצת ,הרי דקות הדימדומים יקרות מאד לחובבי הצילום .
ואילו אני לא נינוח . לא חלפה דקה וזיהיתי את מקור הקולות.
אי שם , בחצי הדרך האנכית מגובה המצוק ועד לתחתית החוף נלכדו זוג אוהבים , בחור ערבי וארוסתו , נאחזים בשורשי השיחים הרעועים רועדים ומפחדים לעשות צעד נמהר , נוסף .
אותו יום לא רכבתי את המסלול במלואו ורכשתי חוויה קצת שונה , ראיתי כמה האנשים שונים זה מזה .
החבורה שלידי הפעילה את מנוע ההצלה רק לאחר שורה של הפצרות מצידי ואילו מלמטה כבר לשמע הקריאה הראשונה טיפסו בריצה מיוזעים שני בחורים שהתגיסו למלאכת ההצלה .
גילתי כמה עלולים להיות מסורבלים כוחות הביטחון בעיקר מחוץ לעיר , המשטרה ומכבי האש האמונים על ההצלה , נחזור אליך בטלפון אמרו ביובש !
החבל שהיה בתרמילי היה קצר גם לאחר שקשרתי אליו ענף אקליפטוס יבש, לפחות בקבוק המים הנוסף שלי מוצה .
הבחור נתקע בפוזה שלא יכול היה לעזור לארוסתו ואילו הבחורה היתה בתוך המסע אל מעמקי הפאניקה . הקאה שיעולים ורעידות , שלא נדע .
אט אט המעגל החל להסגר, כוחות הביטחון כבר יצאו מנתניה אחד הבחורים שעלה מלמטה נשלח על ידי להביא חבל ממכוניתו .
הבחור עם המצלמה עמד בתוקף שלא כדאי לעשות דבר עד שכוחותינו יגיעו וקיבל את הפיקוד על התקשורת .
עם הגעתו של החבל עגנתי אותו לשלט הירוק שכתוב בו בשלוש שפות "סכנה תהום"
שלשלנו את החבל למטה , החבל נחת ישר לידיה הנכספות של הארוסה וכבמטה קסם הפכה לגיבורה .
במרץ משכה את עצמה למעלה ומייד התחילה בהשתוללות רבתי שנציל את אהובה כמעט שמעדה שוב לתהום רק הידיים המושטות בלמו אותה .
גם הבחור עלה בסופו של דבר ולנגד עיני הצופים המשתאות ביצע כחוק חיבוק ונישוק ראוותני הישר מהסרטים הטורקיים .
בעוד ההמולה גוועת עליתי על אופני ופניתי לדרכי , ואז פרץ אלי הבחור בריצה הודה לי והדביק ללחיי הענוגות שתי נשיקות בלתי מגולחות בעליל .
וכך זכיתי בפעם הראשונה , והאחרונה בחיי לנישוקים מגבר ערבי.
בדרכי החוצה מהשמורה פגשתי את כוחות הביטחון , אחד הכבאים הצעירים התעניין בדגם האופניים שהיו ברשותי .
סיכמנו שנפגש בשבילים .
כעת בישבי מול המקלדת זכרתי שהשלט הנושא את הכתובת "עליה הנשאי לי" בשלוש שפות היה מעוגן לשלט "סכנה תהום" בשלוש שפות .
לכל הרוחות , מי מסדר את התמונות כל כך יפה ?
הפרקים הנוספים
1 המסלול כישות עצמאית
2 החתונה
3 עליתו ונפילתו של עירא
4 שדות יקום בלילה
5 הפלחית הקטנה
6 שיתוק מערכות זמני
7 נחשים בתל מיכל
8 פטריה בשמי אפולוניה
שאלות ותגובות
נכתב ב - 23/07/2008 08:28:51
הוספת תגובה
להוספת הודעה הנך חייב להיות מחובר לאתר
|