לצורך קפיצת הדרך הבאתי ציטוט מאתר
http://tnuathaavoda.info/zope/home/1/bibliography/hevrat_ovdim_negevבשנת 1946 הוחלט לקיים מבצע התישבות גדול בנגב כצורך מדיני חשוב ודחוף. הוחלט להעלות את הישובים על הקרקע במוצאי יום כיפור תש"ז (אור ל-6 באוקטובר 1946). במבצע הוקמו 11 ישובים: נירים, אורים, חצרים, נבטים, כפר דרום, בארי, תקומה, שובל, משמר הנגב, גלאון וקדמה. ב1947 עלו על הקרקע גם מבטחים, צאלים ועלומים. ישובים אלו היו בסיס לאחיזה בנגב, ולהכללתו בשטחי מדינת ישראל. חלקה של חברת העובדים בהתישבות זו היה מרכזי: מבין 14 הישובים (12 קיבוצים ו2 מושבים) היו 4 גרעינים של הקיבוץ המאוחד, 3 - של הקיבוץ הארצי, 2 - של חבר הקבוצות, 2 - של הקיבוץ הדתי, ו-1 של הנוער הציוני. משני המושבים אחד היה של תנועת המושבים והאחר של הפועל המזרחי.ואני מוסיף
שבאותו הערב טעה בדרכו נהג משאית עם ציוד המטבח שהיה מיועד להקמת הישוב נבטים טעה בדרכו והגיע לגבעה שכוחה בשם תל עירא
[אז לא ידעו המדוברים את שם המקום]
מצנן המשאית קרס וחבורת הצעירים התארגנה לחנייה כפויה עד יגיע כח החילוץ, לאחר שנים התברר צרוף המקרים שזימן את שמעון העולה החדש , עם הגבעה שממוקמת , הפלא ופלא בנחלת שמעון העתיקה ומשם שאב שמעון שינפלד את שם בנו שעדיין לא נולד .
תל עירא
שם למרגלות הגבעה הלך ונרקם עירא , שם נפגשו שמעון אביו הצנום הנוגה שנלחם בשרידי גלותו ואמו תרצה הצברית השמנמונת שלחייה תפוחות ספק מחיוך נצחי ספק מאהבת הבצק.
מאז שנפגשו חזר הצבע ללחייו של שמעון שינפלד [לאחר מכן שמעון שי] ועורו התמלא אט אט בבצק של תרצה הטבחת .
בסופו של דבר השתקעו בקיבוץ רביבים ברמת הנגב ושם בסוף 1952 באיחור מה נולד ידידינו עירא שי .
מיום לידתו התחיל מסע עליתו בדרך החתחתים של עירא .
שיטת החינוך הקיבוצי והלינה המשותפת הותירה בילד צלקות שבעתיד דווקא ישחקו לידיו כמנוף להצלחתו .
"עירא איה" נערו לעברו בגיחוך ילדי קבוצתו , וללא רחמים קרעו את נשמתו הרכה, והוא מצידו איחה את נשמתו לכדי חומר ממנו נוצקה ההצלחה.
למשל במקום להתפרע עם שובבי הקבוצה ביכר עירא להיות יד ימינה של תרצה אימו בחוג האפיה השבועי שהעבירה לחברות הקיבוץ .
לאחר הצבא גילה שמקומו בקפיטל ואת ההשפלה ימחק על ידי הכלכלה , ואכן מהר מאד נשא אישה הקים משפחה בפתח תקווה והקים רשת ארצית מצליחה של קונדיטוריות .
יד הקסם שלו והדחף העמוק להוכיח את עצמו ולהתרחק מ"עירא איה" הניבו אכן תוצאות מדהימות ומבחינה כלכלית בני קבוצתו המלגלגים מן הקיבוץ יכלו רק להוזיל ריר .
מחיר ההצלחה לא איחר עירא עלה במשקל , העוגות ומורשתה הגנטית של אימו נתנו אותות בכרסו .
הרופא פקד ספורט ! ועירא לקח את זה בשיא הרצינות ואולי יותר מידי .
עירא הופיע אצלי במסלול רכוב על סנטה קרוז מחוזקות , המשאבה שלי הרגישה שטוב לא יצמח לי מזה אבל . . . . .
מהר מאד התוודענו אחד לשני וגיליתי שבקיבוצים שכנים היינו ובני גיל קרוב אנו וכך נסחפתי לעולמו של עירא והפכתי לבורג במכונה שנועדה לבצע משימה שאותה יבצע עירא בקצב המפורסם של עירא .
יסלחו לי ידידי אם אכנס לדינאמיקה של התהליכים הביולוגיים אבל בלי זה הסיפור לא שווה את מילותיו .
בנוסף לזה לא אנצל את סדר כתיבת המילים למען יצירת מתח מלאכותי ואגש לסוף .
בסוף סינגל אפולוניה שנגמר בעליה דרדרתית [בסדר לא סינגל , סתאם שבינגל ] עליה שהולכת ותלולה כך שהרוכב אמור לחלק היטב את משקל גופו בין שני הגלגלים למניעת התחפרות.
בתום ההצלחה המסחררת ברכיבת העליה שהכל היה כבר מאחוריו , שם קרס עירא והובהל לבית החולים במצב קריטי ליבו לא עמד במעמסה .
להלן אוסף מעצבן של פרטים לא חשובים הנוגעים לביולוגיה של הרוכב.
אוסף נתונים ותהליכים שגרמו לנפילתו של עירא .
הפער בן כח רצונו ההירואי למצב כושרו הגופני לא זה מה שגרם לקריסה אלא גם שורה של מעשים נוספים שבסופם הצטברו לכדי ארוע לבבי
ועיקשותו מוסברת רק ע"י ירידה לתולדות נפשו שנצרפה לנחישות מדהימה אלא שהפעם זה נגמר רע .
ואוסיף ביובש :
היה יום חם והביל אמנם השמש היתה ברבעון האחרון אבל עדיין לוהטת והיתה רוח נאה.
באורח פלאי וחד פעמי והאמינו לי זה לא קרה מעולם במסלול צינור מים שחור השתרבב בדרכינו עירא התעקש לצנן את גופו כהלכה
הדבר גרם לחישני העור לסגור את פתחי הזיעה לכמה דקות ועדיין לאחר שיבש עורו נקבוביות הזיעה עדיין לא תפקדו כמצננות הגוף
ואז טמפרטורת העור עלתה יותר מהרגיל .
מצב זה הלב מגביר את ספיקת הדם לעור שהוא האיבר הגדול ביותר בגוף האדם , השרירים והעור יותר מתמיד נלחמים זה בזה על אספקת הדם וכאן הלב נכנס להילוך מסוכן .
אבל זה לא הכל , פעולת הדיווש לא רק צורכת חמצן ודם אלא מצטרפת ללב כמשאבת עזר לאספקת הדם לגוף כיווץ והרפיית השרירים אכן פועל כמשאבת עזר
ואז מה קרה ???
בגמר העליה התובענית כשנכנסנו לישורת מצא עירא לנחוץ לעצור ? תמשיך ! צעקתי תמשיך לפדל על ריק עוד דקה לפחות .
אבל עירא חייך ועצר בתואנה שצריך לשמן את השרשרת .
בעודו מפשפש בתיק האוכף שרירי רגליו חדלו לעזור בשאיבת הדם , מכיוון שבמקום לפדל הבחור משחק ברוק אנד רול [ חמר סיכה לשרשראות ]
כאן קרס הלב , מכיוון שלאחר פעולה אנארובית ההזדקקות לחמצן רב ממשיכה גם לאחר המאמץ , ובעודו מחייך בלי להבין מה קורה איבד עירא את הכרתו .
הרי הצליח לעלות את העליה ואפילו בכיף למה זה קרה ? ככה ! זה הגוף של הנשמה שלו , ככה הוא בנוי .
לכן אומר לידידי , תעלו עליה חזק ! ולא עד כלות . תשאירו מלאי כח לעוד עליה דמיונית "על שם עירא" ואל תפסיקו לפדל