נווה שלום
======
נווה שלום הוא כפר סמוך ללטרון השייך למועצה אזורית מטה יהודה.

היישוב הוקם בשנת 1969 על ידי הנזיר הדומיניקני ברונו הוסאר (1911 - 1996), שנולד כיהודי במצרים, כמימוש חזונו לדו-קיום יהודי-ערבי. הוא נקבר בנווה שלום ועל מצבתו חקוקים מגן דוד וצלב.

היישוב הוקם במטרה לקדם את הדו-קיום בישראל בין יהודים לערבים. כדברי ברונו הוסאר: "אמונה בניצחון האהבה על האיבה, זו המטרה האמיתית והעמוקה ביותר של כפר שלום".

שמו של היישוב סמלי ומסמל את שאיפת המקימים ליצור יישוב שיביא את השלום.

נווה שלום הוא כפר שיתופי בו מתגוררות חמישים וארבע משפחות יהודיות וערביות, בעלי אזרחות ישראלית, החיים חיים שוויוניים. החלוקה היא, עשרים ושבע משפחות יהודיות, ועשרים ושבע משפחות ערביות, בהן נוצרים ומוסלמים. בכפר פועלת מערכת חינוך דו לשונית ודו לאומית.

בנווה שלום הוקם "המרכז הרוחני פלורליסטי על שם ברונו הוסאר", שמטרתו יצירת בסיס משותף לדיאלוג בין העמים. את מבנה המרכז עיצב האדריכל חגי דביר והוא משלב בו יסודות יהודים, נוצרים, מוסלמים ובודהיסטים. הוא עיצב שני אולמות רחבי ידיים, עטורי כיפות גדולות וחלונות אובליים השואלים מוטיבים ממסגדים, כנסיות, בתי כנסת וגני זן. במקום נערכות הרצאות, דיונים וחוגי מדיטציה והוא פתוח גם למבקרים חיצוניים.

בשנת 2006, ערך המוזיקאי רוג'ר ווטרס, בסיסט להקת הרוק פינק פלויד, הופעה בנווה שלום. מקום ההופעה נבחר, לדברי ווטרס, "כמחווה של סולידריות עם הישראלים והפלסטינים המחפשים דרך לא אלימה לשלום צודק".

מצפור שער הגיא
===========

שמו הערבי של מצפור שער הגיא הוא חרבת ח'תולה שפירושו "האורבת". ההנחה היא שבמקום הייתה עמדת תצפית ערבית על שער הגיא. כשהוחלפה אזרחותו של המצפור עם קום המדינה הוא הפך לחתולה, במסגרת הכרזתו של פארק יצחק רבין הוקמה במקום מרפסת נוף השולטת על שער הגיא והסביבה.

על מעקה המרפסת מוצגים שלטי הסבר המתארים את מהלכי הקרבות וגלעד הנצחה לחטיבת "פלמ"ח-הראל", שלחמה על הדרך המובילה לירושלים. לצדה הוקמה אנדרטה לזכרם של נופלים מעולי ארצות הברית וקנדה.

עין מסילה
======
מעיין קטן וחמוד שניתן לשכשך רגליים בחום המעיק ולעשות פיקניק קטן לידו.

שמו הקדום של עין מסילה הוא ביר דובאן (באר בדובים?). והיא היתה הנקודה על "דרך בורמה" בה נפגשו השיירות שבאו מהשפלה עם אלו שבאו מירושלים. כיום נקרא שמה עין מסילה על שם הישוב הסמוך "מסילת ציון".

תודה לאיתן על המסלול היפה והמאוזן (כן, היו גם ירידות) ולשוש על הגלריה המושקעת.

היה כיף ממש, לא ידעתי שקושי יכול להרגיש כל כך טוב...
תודה לכל מי שהיו ובמיוחד למי שידעו לתת עצה טובה שהיה קשה.

להתראות ברכיבות הבאות
שגית