הבוקר הגיע ויום הטיולדת כבר ממש מתדפק לו על דלתי. הכנות אחרונות, ארגון האוטו, איציק על האופנים, איסוף של העוגה והפיתות, נסיעה לתחנת דלק, לאסוף את עמיר וכבר אנחנו באלון הגליל. 42 חברים באו לחגוג איתי את היום המיוחד הזה. ורק לראות את כולם ממלא את ליבי וההתרגשות שוברת שיאים. ואני משתדלת לא להתפרק ... לא לתת לדמעות שמציפות את עיני לפרוץ החוצה. עוד לא. לזה יהיה זמן אחר כך. מתקבצים ומקבלים את ההנחיות הרגילות, כמה מילים על המסלול ויוצאים לדרך. 43 רוכבים ורוכבות בטור ארוך יפה וצבעוני, חוצים כביש, נכנסים לשטח, מדוושים במרץ, נהנים מהנוף והחברה הנהדרת, עצירה להפסקת מסורת עם הקפה המשובח של רן, התה המצוין של אבי פטררו והעוגות הנפלאות שהביאו איריס, איציק ותמי. נו, ואחרי כל אלו צריך להמשיך לדווש. עוד מעט קט וכבר אנו מטפסים אל עבר אלון הגליל, לחגיגה. השולחן נערך ומתמלא מכל טוב, כולם ישובים ומשום שידעתי שאתרגש הכנתי מבעוד מראש את הדברים שרציתי להגיד. "היה לי די ברור מה אני רוצה להגיד ביום הולדתי ה ... זה  אבל, כל מיני דברים שקרו שינו את הסדר והחלטתי לא לסכם ולא להרבות במילים. אני רק רוצה להגיד לכם 'תודה'!!! תודה שבאתם היום לחגוג איתי את חגי, יום כל כך מיוחד עבורי [ונדמה לי שבחיי כל אחד מאיתנו, שהגיע, מגיע ויגיע ליום הזה, הוא מיוחד במינו] עם אנשים שנכנסו לחיי ולוקחים בהם חלק מאד מאד חשוב. אני מאחלת לעצמי עוד שנים רבות של בריאות טובה כדי שאוכל להמשיך לעשות את מה שאני כל כך אוהבת ולהיות חלק ממשפחה נהדרת שבה כל בן משפחה בחר להיות חלק ממנה. אני מאחלת לנו עוד שנים רבות של כושר לעשות את מה שאנו עושים היום, יחד – מטיילים בין הרים, גבעות, תילים ומידי פעם גם מתענגים על איזה מישור או כביש שטוח, והכל באהבה גדולה לתחביב המשותף הזה שלנו, ובעיקר באהבה גדולה והערכה עמוקה שאנו רוכשים אחד לשני. אהבתי וההוקרה שלי היא לכל אחד ואחת מכם והיא מעומק הלב והנשמה ואף מילה לא תיטיב לתאר את התחושות ולכן, כפי שכבר אמרתי, רוצה רק להגיד תודה. ובזכותכם, הנה אנחנו כאן לחגוג לי היום את אחד הימים החשובים ביותר בחיי אתכם, חברים יקרים ואהובים שלי. הרבה אירועים חולפים בחיינו כאשר את חלקם אנו שוכחים ואת חלקם נזכור לעד. זהו אירוע שייחרט בזיכרוני מעתה ועד יומי האחרון, ואתם אלו שאפשרו לי היום לחגוג.