אל טיילת נהריה באים ומגיעים החברים, 18 במספר, מתארגנים ומקבלים הסברים על המסלול, אופיו והדרך שנעבור בה, ולא שכחתי את ההנחיות בדבר שמירת חוקי התנועה והתנועה בכביש [שכן נכונו לנו כמה קטעים בהם נרכב בהם], וכבר אנו יוצאים אל הדרך. טיילת נהריה ואל שבי ציון, חולפים על פני הגרציות [נשוב אליהן בסיום היום], שמאלה לכיוון הגשר הישן שמוביל אותנו ללוחמי הגיטאות, חולפים על פני בסיס סנט ג'ין, עוקפים את הגנים הבאהיים וכבר אנחנו בעכו, דרך שדרת הפיקוסים, לתוך העיר ומטפסים אל תל נפוליאון. וכשמגיעים למעלה ממתינים לנו 8 רוכבים נוספים וזוהי ההפסקה הראשונה שלנו. קפה שחור מצוין של רן, עוגת שוקולד מעולה של איריס, מצב רוח נהדר של כולנו והנה השמים מתקדרים מעט, טיפות גשם מזרזפות ואנו ממהרים להצטלם את התמונה המסורתית ליד נפו ליאון וכבר אנו עושים דרכנו במורד התל לכיוון המשך דרכנו לנעמן. הגשם לא מטריד מידי, אנו רוכבים מעט כביש, חוצים בזהירות ובקבוצה, מקפידים על כל הכללים וכבר אנו שוב בשטח, והשמש מאירה לנו פניה ורק למשך דקות ספורות היא שוב מחליטה לזנוח את השמים ולפנות מקומה לענן ממטיר אבל לא כזה שיעצור בעדנו להמשיך ולמרות הטיפות הגדולות אנו מדוושים בכייף וכבר אנו בזולה. מנוחה קצרה וממשיכים, כשהשמש שוב איתנו, מחייכת אלינו. רכיבה נעימה וכבר אנו במרפסת של קר"נ בתוך השמורה. הקפה השחור של יובל כבר מבעבע בגזיה, עוגת השוקולד שלי נטעמת, סיידר חם נמזג לכוסות, פירות יבשים בשפע וכמובן שהשטוחים של איתן, לא נפקד מקומם. פסקת המסורת לא יכולה להיחתם בלי עוד תמונה קבוצתית ועוד כמה תמונות ורק אחרי אנו שוב על האופנים מתחילים את דרכנו חזרה. שמורת הנעמן אל כביש עכו כרמיאל, חוצים אל מתחת לגשר וברכיבה קלילה אנו מדוושים חזרה אל קיבוץ לוחמי הגיטאות, דרך כביש הגישה לבסיס שרגא אל 'עוקף נהריה', חזרה לשבי ציון וכמובן שעצירה אצל הגרציות [אמרתי שנחזור אליהן], תמונות עם הבובות/ גרציות ו... ממשיכים לכיוון נהריה. כ 45 ק"מ של כייף גדול, ביום נהדר שבאמת היה כמו בהזמנה ובחברה נהדרת שכל פעם מחדש כייף לרכוב איתה.