בסדר מופתי התכנסו כ 70 רוכבים ורוכבות למסע זיכרון לכבוד חללי גדוד הצנחנים שניספו בהתפוצצות קטיושה במהלך מלחמת לבנון השניה עת שהו בחניון כפר גלעדי.
קבוצה של 15 רוכבים ורוכבות ייצגה את קר"נ ברכיבה וחולצות הטורקיז בלטו בין שלל הצבעים והיוו מקור גאווה גדולה עבורי.
אחרי התארגנות קצרה וכמה מילים של דן בזנר על הצפוי לנו, יצאנו לדרך.
קל, לא היה לנו!!!
כבר בתחילת המסלול נאלצנו להתמודד עם עליה ארוכה ומתישה של 12 ק"מ שבסופה, אחרי מנוחה קצרצרה, נהנינו מירידות מצוינות כמו שאזור הגולן יודע לספק אבל דא עקא, כי בסוף הירידות נפרשו בפנינו עליות חדשות ורבות. ארוכות, מתישות, 'רעות'
מרבית הרוכבים עשו זאת כמו גדולים, ובהפסקה השניה בחורשת טל פרשו מעטים [ביניהם גם אני] מהרכיבה והיוו חלק מרכבי הליווי.
עוד קצת ועוד מאמץ אחד, או שניים, וכבר העליה מקרית שמונה לכפר גלעדי. עליה קצרה אבל ... א ר ו כ הההה!!!
וכולם מגיעים אל סיום המסלול ובטקס קצרצר במעמד הרוכבים. מג"ד 9255 ונציגי משפחות החללים אנו שומעים על סיפורם של חללי האסון, זר מטעם קר"נ מונח בכבוד גדול על המצבה ואת היום הזה אנו חותמים בתמונה קבוצתית ששווה הרבה יותר מהרבה מאד מילים.
אני מבקשת להודות למארגני היום על הארגון המופתי, למשטרת ישראל שעשתה עבודה מצוינת!!!!! באבטחה וליווי כל היום, לרכבי הליווי ולמשפחות החללים שדואגים להנציח את זכר יקיריהם.
ותודה ענקית לכל מי שטרח והגיע, מקרוב ומרחוק, כדי לקחת חלק ביום הזה:
יאיר רון, צביקה זינגר, יובל ושרי, עופרה שומרת, איציק יעיש, אסי דורני, שירי סידס, איתן קוצר, רן פלג, זאב ס, מוטי מראש פינה וזיו חייט.
ותודה מיוחדת לגיל, אחיו של יובל, שכיבד אותנו בנוכחותו.