07:00 בבוקר ורן, אדית ואני נפגשים לרכיבה של כייף לכבוד החג. מנהריה אנו יוצאים כשהיעד - שמורת נעמן. בדרך נחליט על המסלול. שלא כהרגלי, ובהפתעה גמורה, אני 'נוטלת' פיקוד והובלה ואנו יוצאים לדרך. ובגאווה גדולה יש לומר, אני עושה את ה'עבודה' באופן נפלא וללא טעויות ומנווטת אותנו באופן מקצועי לחלוטין [פשששששש ... כמה מחמאות אני מחלקת לי :-) ] לכל מקום שרצינו להגיע אליו. יעד ראשון - תל נפוליאון, הפסקת קפה ממשיכים וחוצים שדה, וכביש, ומחלף וכבר אנחנו ביעד השני - ב'זולה',לעוד הפסקה נהדרת של התענגות על הטב, הנופ והשקט הקסום של יום חג בשעה מוקדמת של בוקר. וכבר מחליטים להמשיך לכיוון השמורה כשמולנו שני רוכבים. בלי שום תיאום ובהפתעה גמורה - בני הזוג סלוק מגיחים וכך משלושה הפכנו חמישה, ובהחלטה משותפת אנו עושים דרכנו, במקום אל השמורה [מרחק כחמישה ק"מ] אל בית משפחת הסלוקים להתאשפזות בסוכתם :-) וכך, בתום יום נפלא, עם כ 40 ק"מ רכובים [ועוד כ 10 ק"מ של ישיבה בסוכה] חזרנו עייפים אך מרוצים, מאד, לבתינו. תודה ענקית לאדית ורן שחלקו איתי את היום ותודה ע נ קי ת ללבנה ויהודה שפתחו בפנינו ביתם וסוכתם.