כּה אָמַר ה'
[ה]אָרוּר הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בָּאָדָם
וְשָׂם בָּשָׂר זְרעו וּמִן ה' יָסוּר לִבּו:
(ו) וְהָיָה כְּעַרְעָר בָּעֲרָבָה וְלא יִרְאֶה כִּי יָבוא טוב
וְשָׁכַן חֲרֵרִים בַּמִּדְבָּר אֶרֶץ מְלֵחָה וְלא תֵשֵׁב:

(ז) בָּרוּךְ הַגֶּבֶר אֲשֶׁר יִבְטַח בַּיהוָה וְהָיָה ה' מִבְטַחו:
(ח) וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל מַיִם וְעַל יוּבַל יְשַׁלַּח שָׁרָשָׁיו
וְלא יִרְאֶ יִרְאֶה כִּי יָבא חם וְהָיָה עָלֵהוּ רַעֲנָן
וּבִשְׁנַת בַּצּרֶת לא יִדְאָג וְלא יָמִישׁ מֵעֲשות פֶּרִי:
אם נשווה את הבוטח לזה שאינו בוטח, נמצא השוואה זו:
ערער בערבה
עץ שתול על מים ועל יובל ישלח שרשיו
ולא יראה כי יבוא טוב
ולא יראה כי יבוא חום
ושכן חררים במדבר
והיה עלהו רענן
ארץ מלחה ולא תשב
ובשנת בצורת לא ידאג ולא ימיש מעשות פרי