הר כרכום הוא מסוג המקומות שחייבים לבקר בהם לפחות פעם אחת. הצירוף של נוף בראשית, עדויות לפולחנים עתיקים, ריכוז ציורי הסלע הגדול בעולם ותאוריה הגורסת שהר כרכום הוא הר סיני, הכניסו את ההר לרשימת הטיולים שלנו כבר מזמן, אבל מכיוון שלהר מותר להגיע רק בשבתות ואנחנו מקדישים את השבתות למשפחה, נותרו שתי אפשרויות נוספות - פסח וסוכות.
תחזית מזג האוויר לא הותירה מקום לספק - למרות שהכרזנו כבר פעמיים על סיום טיולי החורת לשנת 2006, נוסעים להר כרכום!
עם אור ראשון ירדנו מהר שגיא במהירות מטורפת ורכבנו לבאר כרכום. מהבאר טיפסנו אל ההר מצפון, סיירנו על ההר לאורכו ולרוחבו בין ציורי הסלע המרשימים, ירדנו דרך השביל הכחול אל המאהל של פרופ' ענתי והמשלחת האיטלקית הסוקרת את ההר, התרשמנו ממצאים טריים שנמצאו בימים האחרונים ושמנו פעמינו מערבהלעבר ציר הגבול.
רכבנו בגשם שוטף, יחד עם רוח פנים חזקה שלא פסקו לרגע לאורך 12 הק"מ עד כביש הגבול. משפחה נחמדה לקחה שני רוכבים רטובים עד לשד עצמותיהם אל המכוניות בהר שגיא, בעוד השאר ממתינים חשופים בגשם וברוח. חיילי הסיור עצרו את רכב הבט"ש ליידנו ופינקו אותנו בתה חם , עד שסיימנו את הקפצת המכוניות.
כ 5 ק"מ לפני הר חריף הגענו אל נחל לוץ שהציף את הכביש. הזרימה נראתה די חלשה, אבל לפני שהספקנו להתלבט עקפה אותנו משאית צבאית, נכנסה למים ותוך שניות נסחפה לשוליים ונתקעה שם. כוחות החילוץ שהגיעו לחלץ את המשאית סייעו גם לנו, כשהם גוררים אותנו דרך הנחל באמצעות ג'יפ וכשגם הגי'פ לא הצליח, עברו לשיטת אליעזר והגזר - חיברו האמר שגרר את הג'יפ שגרר את הקאיה של רועי.
לפני הר רומם ראינו מפלים זורמים, מישור הרוחות התחיל להזכיר את שדות האורז של המזרח הרחוק ואת נחל צין הספקנו לחצות ממש לפני שהכביש נחסם לתנועה.
פינאלה מרשימה לטיולי חורף 2006!
רכבו: אודי, דוביק, עזרא, שלמה, שייע, ניסים, גרשון, יובל, רועי ואריאל.