גבעת המורה ממוקמת צפונית- מזרחית לעפולה והיא מושכת אליה מטיילים רבים ורוכבי אופניים. פסגת גבעת המורה מתנשאת ל-517 מטרים מעל פני הים, גבוהה יותר מהגלבוע ונמוכה במעט מהתבור. זיהוי המקום כמעט אינו מוטל בספק, אך מקור השם 'המורה' אינו ברור. יש הגורסים כי משמעותו היא מקום רם, אחרים משערים שמקור השם קשור לקדוש מקומי או לחוזה עתידות ופירוש אחר לשם מקשר אותו עם היורה, הגשם הראשון. אגב התושבים הערביים באזור קוראים להר ג'בל דחי, על שמו של השיח' הקבור בפסגתו. בגבעת המורה יש גם ארבעה אתרים מרכזיים שהם בגדר חובה למבקרים כאן: הראשון, חניון גבעת המורה-דחי - חניון גדול למרגלות הכפר דחי, מחוץ לדרכי הנוף של גבעת המורה. בחניון שולחנות לפיקניק (חלקם עשויים מסלע טבעי) בצל עצי אורן ומתקני שעשועים לילדים. מבין העצים מציצים נופי עמק יזרעאל. השני, מגדל התצפית של קק"ל - מגדל התצפית של קק"ל. לאורך הדרך שולחנות פיקניק הבנויים אף הם על טהרת האבן הטבעית. קירות מגדל התצפית מצופים אבני בזלת ומשתלבים עם הסלע המקומי. שימו לב לגרם המדרגות שמוליך למרפסת התצפית המשקיפה לכל העברים ומעניקה מראות נפלאים של הרי הגלעד ורמות יששכר, עמק בית שאן והגלבוע, צפון השומרון, עמק יזרעאל, רמת מנשה והכרמל, גבעות אלונים והרי נצרת, התבור והרי הגליל העליון. ביום בהיר רואים מכאן גם את פסגת החרמון. השלישי, נבי דחי - למרגלות המגדל שוכן מבנה ריבועי קטן, צבוע לבן. על פי המסורת המוסלמית, כאן נקבר דחיה אבן חליפה, המכונה אל-כלבי. נבי דחי, על פי אותה מסורת, נמנה עם מצביאיו של הנביא מוחמד, והוא נפל בקרב על כיבוש העמק. כלבו הנאמן גרר את גופתו של נבי דחי לפסגת הר המורה, וכאן נקבר. על פי המסורת המוסלמית שלח הנביא מוחמד את נבי דחי לקיסר של ביזנטיון כדי לשכנע אותו להתאסלם. ליד המבנה קוברים בני הכפר דחי את מתיהם, ולבסוף, הנקודה הרביעית והמיוחדת מכולן, שמורת גבעת המורה - השמורה שוכנת במרכז גבעת המורה, למרגלות האנטנות הגבוהות שנראות כמעט מכל מקום באזור. הצמח המרשים והמפורסם ביותר הצומח בשמורת גבעת המורה הוא האיריס הנצרתי. הפרחים, גדולים ומרשימים, פורחים בקבוצות מדי שנה מאמצע מארס עד אמצע אפריל.