באמת, הייתי מתוכנן(קודם)להיות עם נתן בראש הנקרה(תפילה בנהריה אצל רבי דוד),אבל נאלצים לדחות, אז ברור שעם דני והחברים. שני, כולם לפני שבע וחצי, פארק עד הלום מזרח לאשדוד,מתחילים עם דני והסיפור של המקום ועל האופניים על שביל/טילת דרומה אל השדות. צביקה מנהל את הניווט עם עמוד ענן(אני לא מתערב).על מושבי העובדים(בעיר),שדה עוזיהו,בית עזרא אל גבעה 69(רק 69 והכל לפניך)ודני עם הסיפור של המקום. ניצנים, הארמון(ברשותנו כימי שנותי),סיור,תיעוד וסיפור על כל האתר,הנשים הלוחמות. האגמים. נסיון על האדום המזרחי, הוא לא טוב, אז על האדום המערבי, הוא עוד יותר לא טוב, אבל הטבילה באגם נהדרת(נוחה מאד,לא בוצית)תענוג. אבל השביל לא טוב או חולות או בין העצים/שיחים. מצליחים להגיע לשחור(אולי הוא יותר טוב,לא!!!)תקלה בחשמלית של יוסי וזה כבר סיפור באמת רציני, להיסחב עם טנק כזה קילומטרים על שביל כזה, סיפור סיפור. התכנית,יהודה נשאר עם יוסי, דני וצביקה להביא את הרכב של יוסי(לא חושב שגם ה4X4 יוכל להכנס לשביל. אני רץ(זוחל)קדימה, מגיע לסוף השביל, כניסה לאשדוד...קיר/חומת אבן לכל ארכה של השכונה,קצת שמאלה,בונים שם,פרצו את חומת האבן, ובמקומו קיר פח. הפועלים הערביים פרצו לנו פירצה שנוכל לעבור בה(תודה גדולה להם), אבל להגיע עם רכב כמובן שאין סיכוי. דני וצביקה מגיעים ובטיסה אל הרכבים(7 קמ,כלום)ובינתיים יהודה ויוסי מזדחלים לאיטם,מצליחים להגיע,יוצאים אל השכונה היפה, דשא צל(אבל ספסל אין) וגברת נחמדה וטובה(סוויסה)מוציאה לנו מים וכסאות, נהדרת,תודה גדולה. דני מגיע עם האוטו, צביקה כבר בדרך הביתה,האופניים של דני כבר אצלו ברכב, אז הוא לא יסיים את החכלק היפה של הטיול, יהודה גם כבר לא בא לו(לא פלא), נשארתי רק אני, אז לבד גם אני לא. וכולנו חזרה אל הרכבים בפארק עד הלום. והאופניים שומע שכבר בסדר(אני חושב שהיה חסר מים במנוע). ודני מבקש הקלטה, לא נותן לו, בעוד 4 או5 שנים הוא ישכח ויוציא אותי שוב לשם. אבל האמת שצריך לבחון את האפשרות לעקוף ולרכב על שפת המים, חושב שיכול להיות מצוין. חוויה חוויה, אז תודה גדולה לדני ולכולם וכמובן הברכות לכולם.