סיפור רכיבת הבוקר:
בן 70, סבא לשלושה נכדים, ונכדה, ישבתי כתבתי עוד טור מיני רבים שכתבתי.
אוגוסט 2009 – ועד היום: רוכב אופניים, חבר בארגון - גרופי - קהילת האופניים הגדולה בישראל, חובב טבע עורך ומסכר רכיבות אופניים בהתמדה, כולל היסטורית אזור הרכיבה. למדתי שישראל היא גן-עדן לרוכבי אופני הרים
במשך השנים האחרונות אני רוכב באופן קבוע על אופני הרים ברחבי הארץ, השתתפתי גם בתחרויות, טיולים והדרכות לקבוצות ויחידים.
עשור פלוס הן זמן ארוך במושגי אופני ההרים בישראל, וחישוב קל יראה שאני רוכב, כבר מעל לעשור שנים. וואו, איך שהזמנים השתנו.
מאז שפרשתי לפנסיה, בבעבע בי הרצון ללכת הכי רחוק שאפשר, לנסות לדחוף את גבולות המעטפת, לעשות את מה שנראה בלתי אפשרי, אכן רכבתי מדי חמישה ימים בשבוע כ 320 קילומטר לשבוע, ועשר אלפים קילומטרים לחודש.
“החלום שלי הוא להמשיך לדווש עד גיל 92 על האופניים”.
החיים הם לא פיקניק. לעתים עלינו להתגבר על מכשולים על מנת לשרוד.
לפעמים אנחנו מנסים להימנע ולהכחיש את האתגרים כי הם קשים להתמודדות.
אבל קשים ככל שיהיו, הם הכרחיים אם ברצוננו לחיות חיים מלאים וחופשיים.
לפי הבודהיזם, אושר כולל לקבל ולחבק את כל ההיבטים השונים של החיים,
גם אם הם שליליים. אחרת אנו מפנים עין עיוורת למציאות ומתכחשים לכוחות טבעיים ביקום.
כרוכב אופניים אני מדווש בחורף. מאז שאני מתגורר בתל אביב, לא זכור קור שכזה. גל קור חריג מלווה אותנו מאז תחילת השבוע.
מי לא אוהב עונות מעבר, או יותר נכון מי אוהב עונות מעבר?
בדרך כלל חברים שלי חושבים, שמאז שעזבתי את ירושלים, והיום בתור תל אביבי לא ממש חווה את החורף בצורה של גשם קור ורוחות כמו בירושלים. אז חשוב לי לספר לכם משהו. אצלנו בתל אביב זה קשה יותר מכל מקום אחר בישראל. "בתל אביב אין סתיו" ולכן אצלנו המעבר הוא הרבה יותר קשה וחד.
חזרתי הביתה, אחרי רכיבה מאתגרת, נהניתי ממזג האוויר הקריר של שעות הבוקר
• זמן דווש: (4:41) ארבע שעות, וארבעים ואחת דקות
• תוספת של עוד כמה ק"מ לרפרטואר: 52:27 קילומטרים.
• קלוריות: 1241 KCAL קלוריות.
• עלייה: טיפוס מצטברת 255 מטר.
• ירידה: ירידה מצטברת 270 מטר.
מאחל לכולכם המשך סוף שבוע מהנה, נתראה בשבילים.
פיירו
קישור מצורף לגלריה: