אני שב לרכוב עם חברי בארץ אבותינו - ארץ התנ"ך – הפעם החלטתי לצאת ולתור חבל ארץ חדש, חבל ארץ שלא נכנסים אליו [בחלקו הגדול], חבל ארץ לא רק שלא מתוייר גם לא ידע גלגלי אופניים מה הם. גולת הכותרת הייתה להיכנס ולרכוב בתוך קניון "ואדי אבו עוביידה". קניון "אבו-עייבדה" הינו אחד הקניונים העמוקים ומרשימים בבקעה. היה ברור לי מלכתחילה שזו תהיה רכיבה עם לא מעט מלכודות דבש - אכן היו כאלה ולא מעט. כמעט כל מה שהיה בתכנון היה בלתי ניתן לביצוע, אין ספור מכשולים של האדם בייחוד של הטבע. יצאנו מנעמה והתחלנו לחרוש את השטח. תחנה ראשונה ה"כרובים" – הסבר על הכרובים בתמונות. משם בין גדרות שצצו להם בכל מקום ומשום מקום, מטעים שנטעו בין לילה, שדות חרושים מה לא? לבסוף בדרך ללא דרך הגענו לשפת הקניון של ואדי "אבו-עייבדה" - הנשימה נעתקת - מרשים מסתכלים ו"העין לא שובעת", טוב כעת איך יורדים למטה? רוכבים לאורך הקניון על הגדה הדרומית ומחפשים ירידה – אין מדרונות תלולים לעומק של עשרות מטרים לא מאפשרים זאת. ממשיכים לאורך הנחל עד כביש המערכת, עולים על המערכת ועוברים לצד השני. שוב רוכבים לאורך הגדה הצפונית - סטופ – נגמרה הדרך בנפילה אדירה למטה לקניון. חוזרים אחורה ומתחילים לחפש דרכים לכיוון מערב. מגיעים לכפר "א-תחתא" – כפר פלשתינאי גדול ששייך לרשות הפלשתינאית [כבר הייתי בפנים מספר פעמים], נכנסים וחוצים את הכפר בין הבתים, שלפתע רואים מתחם ענק מוקף חומה גבוהה עם בתים וגגות אדומים. משהו מוזר, זה לא מתאים לכפר פלשתינאי, בטח לא לכזה שנמצא בתחומי הרשות הפלשתינאית. נגשים ומדברים עם השומר, מתברר שזה מתחם צימרים – מבקשים רשות ומורשים להיכנס אפילו פותחים לנו את אחד הצימרים, משהו מדהים צימרים ברמה גבוהה מאוד. איזה הבדל בין מה שרואים בחוץ למה שבפנים במתחם. אומרים תודה נבוא להתאכסן וממשיכים לחצות את הכפר. בקצה המערבי של הכפר עוצרים ויושבים בבית קפה, נהנים מקפה טוב. ממשיכים עוזבים את הכפר ומתחברים לדרך שלוקחת אותנו לנעמה. לסיכום: 29 ק"מ של אזור בתולי ולא מוכר שחרשנו בכייף – כעת אני יודע איך יורדים לתוך ואדי "אבו-עביידה" בפעם הבאה ארד וארכוב בתוך הקניון.