האנדרטה להנצחת פלישת הבריטים לארץ - האחת האנדרטאות שנבנו לזכר הכיבוש הבריטי את ארץ ישראל. בדצמבר 1917 חצו הבריטים את הנהר רכובים על סוסיהם או שוחים במים, והסתערו על הטורקים. שלושה ראשי גשר נכבשו באותו הלילה, משפך הירקון ועד ל"עשר טחנות" שבאזור קניון איילון. הטורקים המופתעים נסוגו צפונה. הבריטים התייצבו על הקו החדש והכינו כוחותיהם לקרב המכריע - כיבוש הארץ כולה.

גשר ווקפ – גשר רדינג או גשר רידינג על פי ההגייה המקובלת. זה הגשר הראשון שנבנה מעל נחל הירקון בתחומי תל-אביב. זה הגשר המערבי שהוקם בשנת 1937 בשפך נחל הירקון כגשר שירות לאתר הבנייה של תחנת הכוח רידינג – מאחז ראשון של תל אביב בגדה הצפונית של הירקון.

גן העצמאות - נמצא ברכס כורכר המשתרע ממערב לירקון. בעבר הגן היה ידוע כמקום מפגש להומוסקסואלים ולביסקסואלים. זה הגן הראשון שנבנה בארץ ישראל בשנת 1949 והיה הגדול בתל אביב. באופן רשמי הגן נחנך בשנת 1952 והוא תוכנן בסגנון גן אנגלי.


המערה החשמלית - זו המערה במפורסמת בספרי חסמבה של יגאל מוסינזון


נמל תל אביב הישן – עם תחילת המרד הערבי 1936 הוכרזה שביתה בנמל יפו. על מנת למנוע את נפילת ענף הפרדסנות שייצא את תוצרתו דרך נמל יפו, ועליו התבססה כל כלכלת היישוב, הוחלט להקים נמל עברי ראשון למרות התנגדות השלטון הבריטי. לבסוף הסכימו הבריטים להקים מזח בצפונה של תל אביב ובלבד שהמימון לא יבוא מקופת המנדט. במאי 1936 הוקם מזח קטן ובתאריך 23 בפברואר 1938 הנמל נפתח רשמית. האוניות עגנו מחוץ לנמל ועבודות הפריקה והטעינה נעשו על ידי דוברות שהוכנסו ל"בריכת הנמל" בעזרת ספינות גרר קטנות. נוסעים ועולים חדשים הורדו מן האוניות בלב ים לסירות קטנות "לאנץ" בשפת הנמל. בנובמבר 1965 נסגר הנמל וכן נמל יפו בעקבות פתיחתו של נמל אשדוד.

מקום רציחתו של ראש הממשלה יצחק רבין ז"ל - זה המקום בו הלך יצחק רבין ז"ל לעבר מכוניתו לאחר סיום הטקס

שיחזור מקרה הרצח. העיגולים מסמנים היכן עמד הרוצח, יצחק רבין ז"ל והמאבטחים.

הבית המצוייר בשדרות ח"ו [חיים נחמן ביאליק] 24

תיאטרון הבימה - הבימה התיאטרון הלאומי של ישראל. תחילתו בשנת 1909 בעיר ביאליסטוק שמספר שחקנים שנקראו "הבימה" העלו את ההצגה "מוסר נער רע". הפעילות שלו הופסקה אך בשנת 1917 חודשה מחדש במוסקבה עם מנחם גנסין וחנא רובינא. מקור השם הוא בבימת התפילה בבית הכנסת עליה עומד שליח הציבור בעת התפילה. את ראשית התהילה של התיאטרון השיגה ה"בימה" שהעלתה את הצגת הדיבוק. 1928 הגיעו חברי ה"בחמה" לארץ ופה בארץ נאלצו להתמודד מול תיאטראות עבריים אחרים שפעלו בארץ. מלבד הצגות מתורגמות קלאסיות החל ה"בימה" להעלות מחזות עבריים מקוריים. 2007 החל שיפוץ מבנה ה"בימה" שכלל מבנה מחודש למעט החזית. 2012 נכנך משכנה החדש של ה"בימה".


פסל ההתרוממות - פסל ההתרוממות של מנשה קדישמן מורכב משלושה עיגולי פלדה המונחים זה על גבי זה ונותנים את תחושה דינאמית חזקה כלפי מעלה. בשנת 1974 הוקם הפסל בחזית תיאטרון הבימה


אתא – אריגי תוצרת ישראל - פה הייתה החנות של מפעל טקסטיל שהיה מראשונים המפעלים בארץ. המפעל פרס והפעיל רשת חנויות ברחבי הארץ ונחשה לגדול מסוגו עד לסגירתו בשנת 1985.

פסלו של יעקב אגם בכיכר דיזנגוף - הפסל מורכב מחמישה גלגלים המונחים זה על גבי זה ומתנשאים לגובה של תשעה מטרים. במקום הפסל תוכנן שמנגנון המזרקה יעבוד ארבעה פעמים ביום למופע של חמש עשרה דקות. מופע של זרנוקי מים בגבהים שונים ואש. מיד עם הקמתה חלו ביקורת על העליות העצומות בהחזקת הפסל 2016 פורק הפסל בשל עבודות הנמכת הכיכר ובשנת 2028 לאחר סיום העבודות הוחזר הפסל אם כי ללא כל הצורות הגיאומטריות הצבעוניות החיצוניות.

זו הצומת בה בתאריך 4.3.1996 פוצץ עצמו מחבל ובפיגוע נהרגו 13 נערים וילדים

קולנוע חן – הקולנוע נפתח בשנת 1949 והיה לאחד מהרבים שהקרינו סרטים בעיר. בשנת 1981 עם התפתחות הקולנוע חולק הקולנוע למספר בתי קולנוע קטנים ושמו שונה לרב חן.

בניין עיריית תל אביב - הוא המבנה השלישי של עיריית תל אביב. בראשונה שכנה עיריית תל אביב ב"בבית הוועד" שהיה מבנה בעל שלוש קומות הצמוד למגדל מים בשדרות רוטשילד. בשנת 1925 עברה העירייה למשכנה החדש בבית א. סקורה, מבנה בכיכר ביאליק, שבמקור נועד לשמש כבית מלון. במשך השנים 1965-66 עברה עיריית תל אביב למקומה הנוכחי בכיכר רבין [אז כיכר מלכי ישראל].

בית הקברות הישן של תל אביב - נוסד בשנת 1902 במקום בית הקברות ביפו, בגלל מגפת החולירע שפרצה באותה שנה [השלטון הע'ותמאני אסר באותם ימים מטעמים רפואיים לקבור את מתי המגיפה בתוך יפו]. מקרה זה התאים לצורך היישוב היהודי ביפו בבית קברות חדש. "שאלת בית העלמין ניסרה ברקיע עירנו זה כמה שנים...השיגו שכני המקום את גבולו מכל עבריו, עד כי לא נותר חלקה קטנה לבית הקברות, והחלקה כמעט מלאה, וכספים לקנות חלקה חדשה לא היה להעדה....והחכם רב פעלים שמעון רוקח....ויפעל כי הממשלה קצבה 12 דונם לבית הקברות לעדת בני ישראל..." [מתוך עיתון "החבצלת" גיליון 1 תרס"ג]. מרבית הנקברים הם מראשוני העיר תל אביב בבית הקברות קיים אוסף מרתק מצבות, מבנים, פסלים, ואלמנטים עיטוריים בעלי ערך אומנותי והיסטורי, מצבות רבות עברו תהליך של שימור. בית הקברות היה בשימוש עיקרי עד שנת 1932.


בית העיר [בית א. סקורה] – בניין ברחוב ביאליק 27. מאז הקמתו בשנת 1925 שימש המבנה למטרות שונות בהן בית עיריית תל-אביב. במקור תוכנן להיות בית מלון. עיריית תל-אביב חיפשה מקום חדש לאחר שמשכנה הישן "בית הוועד" היה קטן עבודה. משרדי העירייה שכנו בו ובמבנים בסביבה בשמך כארבעים שנה עד שנת 1965, אז החלה העירייה להעביר את משכנה לבניין החדש בכיכר רבין. בשנת 1971 נפתח בבניין מוזיאון העיר תל-אביב, ולאחר עשרים שנה שמצבו החל להתדרדר נסגר הבניין. 2009 שופץ המקום מחדש
והוקם בו מחדש המוזיאון לתולדות העיר תל-אביב.

הצלמניה – חנות צילום שנוסדה בשנת 1940 על ידי הצלם רודי ויסנשטין אשיר נודע בעקבות צילומו המפורסם הכרזת העצמאות. לאורך חייו תיעד רודי את היישוב העברי והתפתחותו, אוסף נדיר שנחשב לארכיון איכותי בגלל היקפו הרב והיותו מאוד מסודר. משנת 1940 עד 2011 פעלה הצלמניה בכיכר מוגרבי ברחוב אלנבי. בשנת 2011 עברה לטשרניחובסקי. מיקומה של הצלמניה בלב תל-אביב אפשר לרודי נגישות לאירועים מרכזים וחשובים בתל-אביב. לאחר מותו המשיכה אלמנתו מרים במלאכת התרגום, המיון, החידוש והשימור של החומר הרב. עם מותה של מרים ממשיך נכדה במפעל חיים זה. בשנת 2002 ערכה הצלמניה תערוכה שהוצגה בנמל תל-אביב, בעת התערוכה מסתובבת ברחבי העולם. בשנת 2011 יצא לאקרנים בסרט "הצלמניה" המתאר את מסעם המשותף של מרים ונכדה, המנסים להציל מההריסה את חנות הצילום המיתולוגית. כיום נערכים שיפוצים אחרונים לפתיחת הצלמניה מחדש