אני חולה כשאני לא מדווש על אופניים לפחות ארבע עד חמישה פעמים בשבוע.

עיסוק סדיר בפעילות גופנית תורם לבריאות הפיזית והמנטלית של הפרט בגברים ונשים כאחד. תמותה כוללת פוחתת באופן משמעותי עם השיפור בכושר הגופני. הרמה הבסיסית הנדרשת לשיפור הכושר הגופני שונה מאדם לאדם ותלויה בין היתר בכושר הגופני, בגיל, במין ובמצב הרפואי-בריאותי.


ההבדלים בין גברים לנשים באים לידי ביטוי, בין היתר, ברמת הכושר הגופני הבסיסי ובירידה ברמה זאת עם העלייה בגיל. הירידה ברמת הכושר הגופני הבסיסי נמצאת בשיעור גבוה יותר בקרב נשים מזה של גברים. עיסוק סדיר וקבוע בפעילות גופנית לאורך השנים עשוי למזער דעיכה זאת בכושר הגופני.

פעילות גופנית היא אחד הגורמים המשמעותיים אותה יכול לעשות כל אחד ובכל גיל אלמנת לשפר את בריאותו. עיסוק בפעילות גופנית סדירה מונע תחלואה, מפחית תמותה ומשפר את איכות החיים של אנשים בריאים וחולים, בכל גיל, וכמעט בכל מצב בריאותי כרוני.

מבין מגוון האמצעים המשמשים ברפואה המונעת, בנוסף להימנעות מעישון, אין ספק כי פעילות גופנית (פ״ג) ותזונה נכונה הם ראשונים במעלה. הדבר נובע מהיכולת של שני כלים אלו להפחית את הסיכון למגוון עצום של מצבי מחלה במקביל. כמעט בכל מחלה כרונית ניתן להדגים כי פ״ג הינה בעלת אפקט מיטיב, הן לגבי הפחתת הסיכון להופעת המחלה והן כחלק מהטיפול בה.

בשנים האחרונות נמצא כי כושר גופני ירוד הינו גורם סיכון משמעותי לתמותה מכלל הסיבות וממחלות לב וכלי דם במיוחד. בחוזר מנכ״ל משרד הבריאות מספר 20/05 מופיעה רשימה של 23 מצבי מחלה, אשר על פי מספר מחקרים איכותיים, נמנעים על-ידי ביצוע פ״ג סדירה, והרשימה הולכת ומתארכת עם התקדמות המחקר.

למרות היתרונות המרובים, אחוז הפעילים באופן סדיר נמוך מאוד, ונראה כי יש להשקיע מאמץ רב יותר בעידוד וחינוך האוכלוסייה לביצוע פ״ג סדירה, תוך הפחתת החסמים המונעים או דוחים עיסוק בפעילות. לגבי אנשים החולים במחלות כרוניות, כגון מחלות לב וכלי דם, יתר לחץ דם, סוכרת, סרטן, אוסטיאופורוזיס, דיכאון, אלצהיימר ועוד, הרי שברובן הגדול נמצא כי פעילות גופנית סדירה הינה אמצעי טיפולי יעיל.

נספח זה מפרט את יכולתה של הפעילות הגופנית להפחית את הסיכון ללקות במספר מחלות כרוניות נפוצות ומבוסס על ניירות עמדה עדכניים ומאמרים מרכזיים.