יש מי שמבלים את ימי הקורונה בבית, בעבודה, בפגישות , בנסיעות לחול, עם לא מעט חששות ופחד לדבק. כפנסיונר אני מבלה כערך ארע שעות ביום על האופניים בשבילים ובטבע, לאורך הטיילת החוף, ולאורך השבילים בשדות ואת יתר זמני בבית. בשעות הבוקר המוקדמות 4:30, אני יוצא לדווש אין פה נפש חיה, כך שזה סוג של בידוד. אבל יש פה משהו חזק יותר, הטבע שמרפא את הכול, האוויר פה נקי, בבוקר אתה רואה ברווזים שבאים לשחות באגם, לאורך הטיילת גולשים, וגולשות בתוך המים. רוחניות וטבע הולכים יד ביד, ואין כמו השלווה ברגע שמבינים שנמצאים לבד במקום יפהפה, מיוחד ומרשים. הספקתי ללמוד מספר מקומות, שבהם אני מתחבר לסביבה ולעצמי, לנשום, להרהר ולמצוא מעט שקט נפשי. אני מאמין שהטבע האמיתי שלנו מורכב מחוויית נינוחות,שקט פנימי ושמחת חיים. במהלך החיים הטבע הזה מתכסה בבטון החשיבה והדרמה, והכל מתבלבל. כשאני מדווש על האופניים, בעליות, הנשימה עומדת להיגמר, וגם הכוח. כאשר נישאר לי עוד מספר קילומטרים עד לנקודה הבאה, שחלק נכבד מהם עלול להראות כמו עלייה , ואז אני נעצר, פשוט כי אין ברירה, ואני מביט מסביב, ומרגיש, שאני נמצא במקום היפה ביותר בעולם, בזמן הנכון ביותר, שזה כמובן עכשיו. פעילות גופנית עושה לי טוב, וזה גם מדעי: מחקרים רבים כבר מצאו עליה בהורמונים ומעבירים עצביים המשפיעים על המוח ומסייעים למצב רוח חיובי, לערנות, תחושת סיפוק והפחתה במצבי רוח שליליים כמו דיכאון וכעס. שלושה מנגנונים עיקריים תורמים לכך. האחד הוא ההורמון ביטא-אנדורפין המשוחרר לדם מבלוטת יותרת המוח, השני הוא ההורמון קורטיזול המשפיע על מערכת הדחק, והשלישי - מעבירים עצביים כמו אדרנלין דופמין וסרוטונין. אכן מנגנונים אלה עובדים בשילוב זה עם זה ותורמים להשפעות ההדדיות על מצב הרוח. סיפור רכיבת הבוקר את היום מתחיל ומסיים ברכיבה של כמה עשרות קילומטרים, לאורך הירקון ולאורך טיילת החוף מצפון עד דרום, ובשדות של רמת השרון. בשלב מסוים כן מגיע הביתה, עם חיוך, שמחה, מרכיבה מאתגרת, נהניתי מהטבע, כמובן החוויה הייחודית של שעות הבוקר השקטים, לפני סערת ההמונים. • זמן דיווש על אופניים כולל: (4:59) ארבע שעות, חמישים ותשע דקות בלבד. • תוספת מספר קמ"ש נוספים לרפרטואר: 64:09 ק"מ • טיפוס מצטבר: 260 מטר. בנימה אופטימית זו, אני מאחל לכולכם המשך שבוע טוב,