שישי בבוקר על השבילים של תל אביב 28.8.2020

פרטים

נפתח ב: 28/08/2020
סוג: טיול בארץ
 67 תמונות
 1 תגובות
 391 צפיות

נפתח ע"י

קבוצה

מסלול

לא נבחר מסלול
סיפור רכיבת הבוקר תאונות אופניים הינן תאונות שכיחות, במיוחד לאור המגמה ההולכת וגדלה לעליה בפופולאריות של רוכבי האופניים בישראל. התנגשות רכב עם אופניים הוא הפחד הגדול ביותר שרוב רוכבי האופניים חוששים. למעשה, החשש הגדול שרכב יתנקש באופניים. זה כבר זמן רב שאני שוקל רוצים לנסוע, כאשר תשתית האופניים אינה מספקת או לא קיימת. היום בבוקר חזרה הביתה מרכיבה שגרתית, ומסלול שאני רוכב כבר מעל לשנתיים בתל אביב. רכבתי בסלול אופניים , ועברתי לצידי הכביש בכדי להגיע לקצי הרחוב , ולעבור שוב למסלול אופניים, פתאום שמעתי מכה חזקה רכב שנסע לצידי, נצמד אליי וגע עם הראי השמאלי של רכבו בגדון האופניים, נפלתי לצד שמואל, על הזרוע שלי ועל ירך, למזלי יצאתי עם חבלות קלות. כן, חבשתי קסדה וכפפות ידיים. יש לציין שנהג הרכב, אדם מבוגר עצר את רכבו ניגש אליי, לברר לשלומי, החלפנו פרטים אישיים ומספרי פלפון. לאורך ההיסטוריה שלי כרוכב אופניים, נפלתי בשטח עשרות פעמים עם חבלות הרבה יותר קשות - סיימתי את כל אורך המסלול, כמתוכנן, וחזרתי הביתה. ממתין 24 שעות לבחון עם הכאבים, בדרך כלל מכות יבשות חזקות עשויים להופיע לאחר כמה שעות, או עד יום-יומיים לאחר אירוע החבלה. חזרתי הביתה, מרכיבה שהתחילה טוב, ולקראת הסוף הסתימה בתאונה קטנה. למרות הטראומה והחששות, בעקבות האירוע , כן המשיך לדווש עד יום מוטי. • זמן דיווש על אופניים כולל: (3:54) שלוש שעות, חמישים וארע דקות בלבד. • תוספת מספר קמ"ש נוספים לרפרטואר: 50:15 ק"מ. • טיפוס מצטבר: 240 מטר. נימה אופטימית זו, מאחל לכולכם שבת שלום, מקסים, ומהנה. פיירו קישור מצורף לגלריה

שאלות ותגובות

נכתב ב - 28/08/2020 17:51:25

שישי בבוקר על השבילים של תל אביב 28.8.2020

כל בוקר, כשאני מתעורר, יש לי עשרים וארבע שעות חדשות לגמרי לחיות. איזו מתנה יקרה! יש לי את היכולת לחיות באופן שעשרים וארבע שעות אלה יביאו לעצמי ולזולת שקט, שמחה ואושר.

מאז משבר הקורונה כבר כמה זמן אני תוהה, ביני לביני, איך אנשים מסוימים מצליחים לזרום עם החיים, להוציא מהם את המיטב, להתגלגל מרעיון אחד למשנהו, עיסוק זה או אחר, וכל זאת תוך עניין, עשייה ואנרגיות חיוביות. ולא, איני מדבר על אנשים שנותנים לדברים לקרות להם, אלא דווקא על כאלו שעושים ויוזמים, אך נדמה כי הם לוקחים את מה שנקרה בדרכם בידיים פתוחות, אוהבות ומקבלות. המחשבה הזו מגיעה אלי מדי פעם, כאשר אני תופסת את עצמי חושב. חושב הרבה. חושב כמעט על כל דבר. וכמה זה מתיש לפעמים. וכמה שהייתי רוצה להיות אחת שפשוט מחבק את החיים, מתנהל מעניין לעניין בקלילות ולא תמיד משקיע בכל דבר פעוט מחשבה ורגש. טוב, זה לא מציאותי, כי אני הייתי תמיד כזה, אבל הייתי רוצה להתנהל כך מפעם לפעם.

הוספת תגובה

להוספת הודעה הנך חייב להיות מחובר לאתר