יום ראשון הגיע, מתעורר עם אור שחר ראשון, לכוס קפה בקטנה, כנראה עוד יום מתחיל, וכנראה שהוא גם יסתיים. מתכונן, יוצא לדווש לי בשבילים מנסה למצוא מקום אחד מתוך מינה רבות מקומות שאני כבר מקיר. מתמקם במשימה זה לא כול כך נורא, ולא מיוחד. לא רוצה בכלל להיות כזה מוטרד, אינני יותר טוב מאף אחד, מחפש דרך לצאת לחיק הטבע, עוד סיבה טובה לצאת ולהישאר, נמאס לי להסביר את זה, כי זה רק מה שזה ופה. אני נזהר, לא לספור את הדקות, הזמן תכף נגמר, אני חוזר הביתה, רוצה קצת שקט ולהישאר לבד, ולא ביקשתי בכלל שום דבר יותר. מתנגן לי שיר בראש, אל תנסו לשנות אותו, אל תנסו להתמקם לי שם בפנים, לספק לי חומרים, שיסבירו שאתם פתאום יודעים. כל היום הזה נצבע לי מוזר, ואני לא סגור על מה שמותר לי לעשות בדיוק, אני לא מבקש עזרה, לא צריך טובות, ואני בטח לא רוצה עכשיו מגע אנושי. שיהיה לכם יום יפה, תניחו לי לנפשי, כי היום הזה כבר נגמר. חזרתי מרכיבה מאתגרת, נהניתי מהטבע, וכמובן החוויה הייחודית של שעות הבוקר השקטים, לפני סערת ההמונים. · זמן דיווש על אופניים כולל: (3:40) שלוש שעות, וארבעים דקות בלבד. · תוספת מספר קמ"ש נוספים לרפרטואר: 50:27 ק"מ · טיפוס מצטבר: 190 מטר. בנימה אופטימית זו מאחל לכם שבוע טוב, ומהנה, נתראה בשבילים. פיירו קישור מצורף לגלריה: