אינני פסיכולוג, מקשיב להוראת משרד הבריאות, משתדל להתרחק מהמון הסוער כולי תיקווה הכך הצליח לעבור את משבר הקורונה מבלי להיכנס לדיכאון. קשה מאוד להיות מצונן בימים אלה של קורונה, אני אומנם לא בבידוד כמו אותם יותר מ-34,474 ישראלים, לבי איתם שיהיו בריאים, אבל לפעמים הבידוד הקשה באמת הוא בידוד בחברה, להרגיש את הריחוק ואת הטינה, להיות מוקצה, להרגיש שנוא, מאיים, זר, נשא של וירוס. אני בטוח שיש עוד רבים כמוני, ישראליות וישראלים טובים, חוטבי עצים ומשלמות מיסים, שבסך הכול עשו אפצ'י בציבור, ומצאו את עצמם באותו מצב כמוני, נידונים בפני בית דין השדה של ההמון המבוהל. אני לא אדם היסטרי, אתם יכולים לשאול את כל מי שמכיר אותי, אך מעט פחדן. יכול להיות, סביר להניח ואפילו די בטוח שאני אכן יכול להתקרר ולה תצטנן, ועדיין, יש בי צורך לבדוק מה תרחיש הקורונה הכי גרוע מבחינתי. עקב הנחיות משרד הבריאות שיש למנע מלפגוש את הנכדים, מה אומר לכם, חברות וחברים, עקב גילי זה לא נראה מי יודע מה טוב מהצד שלי, אני מודע שאני אומנם בקבוצת סיכון מיידית, סיכוי גדול להידבק. אבל אם הידבק מהנכדים שדבר כזה יכול לקרות, נראה לי שאני מספיק חזק נפשית להתמודד במחלת הקורונה. הדאגה הגדולה שלי עם יוחל הסגר על כול המדינה, איך אוכל להתמודד בלי לדווש, ולצאת לחייק הטבע. סיפור רכיבת הבוקר חזרתי שוב הביתה עליז ושמח, עם עוד רכיבה מאתגרת, במזג אוויר אביבי, קריר ונעים. • זמן דיווש האופניים כולל (3:04) שלוש שעות, וארבעים דקות בלבד. • הוספת מספר קילומטרים נוספים לרפרטואר: 43:72 ק"מ. • טיפוס מצטבר: 175 מטר. חברים יקרים, המשך שבוע מקסים, חמים, ויבש, נתראה בשבילים, פיירו קישור מצורף לגלריה: