לאחר לילה גשום וסוער בתל אביב התעוררתי והתבוננתי דרך חלוני אל השמים הכחולים, הפוגה בגשמים, אכן יצאתי לדווש בחיק הטבע, לנשום אוויר צח, רק השמים מעליי...היו כאן השקיעות הכי זורחות, היו כאן הזריחות הכי שוקעות, בין גדות נחל הירקון לבין המרינה הרצליה, לבין נמל תל אביב.
תמיד הייתי מחובר, רק שהנוף לא ישתנה לי עד מחר.
רוח מתחילה לעלות וכבר סוער הים, כמו שסוערת נפשי, שהיא נפש אמן, ובלב הים פתאום אני רואה סירה, ועליה דייג אחד שנלחם בסערה
הַקְרֵב הַמִּשְׁקֶפֶת וּקְרָא הַסַּפָּן, הֲתִרְאֶה הַכָּתוּב עַל הַצְּרִיף, צָפוֹר הַצְּפִירָה וְעָגוֹן הָעַגָן, הִכּוֹן הַמַּלָּח לְהוֹרִיד הַמִּטְעָן, הִכּוֹנוּ, פֹּה חוֹף תֵּל-אָבִיב!
הַגִּישׁוּ לַמֵּזַח בַּרְזֶל וּמַכְשִׁיר, וּבוֹאִי, הַיָּד הָעוֹבֶדֶת, הִנֵּנוּ, הִנֵּנוּ בְּכוֹחַ וָשִׁיר, אֲנַחְנוּ הָפַכְנוּ חוֹלוֹת אֱלֵי עִיר, ונאשׂ גַּם יָם לַמּוֹלֶדֶת!
מה יעשה הדייג - מה הוא יכול לעשות, כדי שהסירה תגיע אל החוף, יש רק דבר אחד שיעמוד בסערה, אם הוא יוסיף מטען לבטן הסירה
חזרתי הביתה עליז, ומאושר, עם עוד סיפור בכל דבר, לחשוף את הדרמה שקורה כל הזמן, ולזה אני יכול לקרוא חיים.
זמן דיווש אופניים כולל (3:11) שלוש שעות, ואחד עשרי דקות – ק"מ נוספים לרפרטואר: 42:45 ק"מ - טיפוס מצטבר: 205 מטר.
לכל חבריי העוקבים אחר הפוסט שלי, מאחל לכם שבת שלום, המשך שבוע מהנה, נתראה בשבילים,
פיירו
קישור מצורף לגלריה: