כחובב טבע וחבר בהגנת הטבע, טיילתי וחרשתי עם האופניים, את שבילי ארצנו הקטנה, ארץ ישראל. כולי כעוס, אינני מאמין למראה עיניי איך אתרי הטבע מלאים בזבל של מטיילים ומלכלכים: "אנשים מצפים שינקו אחריהם?" מזג האוויר בחול המועד הוציא המוני מטיילים לטייל ברחבי הארץ, ורבים השאירו אשפה באתרי תיירות. "כבר לא מדובר רק על אסתטיקה. הזבל יכול לפגוע במינים בסכנת הכחדה". מטיילים שנטשו את השטח מבלי לנקות אחריהם, כנראה בתרבות הישראלית התרגלנו שפועלי רשויות המקומיות (העיריות) יאספו את הזבל. הבעיה: מטיילים המשאירים אחריהם כמויות זבל באתרי התיירות, חלקם הסמוכים לשמורות טבע המאכלסות מיני בעלי חיים בסכנת הכחדה. "שפת חוף הוא אמנם לא שמורת טבע, אך הוא מוקף כולו בשמורה, כל הלכלוך, עם הרוח, מגיע מזרחה לתוך השמורה. השמורה מכילה המון מינים בסכנת הכחדה כגון ירבועים, שנוניות חולות ועוד. היצורים האלה יכולים להיתקע בתוך שקיות או קופסאות שימורים. הם יכולים לאכול את הזבל ולהיחנק". "קרן קיימת, עם פועלי הראשיות המקומיות, מוצאים יותר ויותר חתיכות פלסטיק בגללי יונקים. כבר לא מדובר רק על אסתטיקה, אלא מדובר בפגיעה של ממש בשמורת הטבע. אני רוצה להבין, אנשים מצפים שמישהו ינקה ויסדר אחריהם? פעמים רבות אנשים אוספים את הזבל ומותירים אותו בחוף, אבל לא מגיעה משאית כדי לאסוף את השקיות". הפרויקט "הטבע מְדַבֵּר" קורא לבני האדם לפקוח עיניים ולהביט בשינויי הטבע המתחוללים סביבם – הוא ימשיך להתקיים גם לאחר השינויים שבו, אך האם בני האדם ישתנו אתו? קמפיינים רבים למען הצלת הסביבה עוסקים בשמירה על הטבע, על אוצרותיו ועל משאביו, תוך רמיזה כי ללא פעולות אלו הטבע לא ימשיך להתקיים. מטרתו של הפרויקט "הטבע מדבר" מעט שונה: הוא מדגיש כי הטבע לא זקוק לאדם – האדם הוא זה שזקוק לטבע. כמובן, האדם משפיע על התפתחותו של הטבע הן בגידול באוכלוסיית העולם והן באופן שבו האנושות צורכת משאבי טבע ומתקיימת בו. אלא שלפי הפרויקט, הטבע ימשיך להתקיים ולהתפתח גם לאחר השינויים שהתרחשו ויתרחשו בו בהשפעת האדם. השאלה המהותית שהפרויקט מעלה היא האם התפתחות זו תמשיך עם בני האדם – או בלעדיהם? בני האדם לא יכולים לשלוט בהתפתחותו של כדור הארץ, אך הם יכולים להפחית מהשפעתם עליו. לכן, עליהם לשמור על המאזן הטבעי הנוכחי; כתוצאה מכך האנושות תמשיך להתקיים בעולם