אותי תמיד הטבע משך, אויר הפסגות, העשב הרך, מראה הכרמים בשעת הבצרי, וריח הזבל ניחוח חציר... כאן על האופניים רואים את הכול, את החוף, את הנוף, ואת המרחבים עד האופק, אך אם קיר פה מסתיר את הנוף המזהיר, אז נוגחים ופותחים את האופק. ליבי ניפעם בשעת הזריחה, נפשי תצהל מול גן בפריחה, מול פרח קטן בשדה המטווח, דמעה מעיני תרטיב התותח, אז בוא נא אלי פרפר נחמד ושב על כתפי. מול גבולות וגדר, לא ייתן להרוס או לעקור את החומסים, את נפלאות הטבע, ,כל משלט מבוצר, משקיף על הטבע, ובין שני סלעים נפלאים עץ שקמה ואלון. כאן בחיק הטבע מדווש לי, רחוק מבניינים ומן כבישים, אוהב רק צבע, ירוק על כל גווניו ומעדיף עצים על אנשים בחיק הטבע רגוע כמו אגם, חופשי עם פרפרים, וכשהרוח נוגעת בכתפי, ומבקשת שאבוא, אז מין צמרמורת עוברת בגופי ואני עונה ואוו, הו... זה שיעור בטבע שאי אפשר ללמוד בבית הספר במרכז העיר, חצי או רבע, שעה וזה לא סוד, בטבע הלימוד יותר מהיר, בחיק הטבע אני פוגש פרחים, וחרקים שמבקשים קירבה, ועל כל גבעה, בעשב בין שיחים אני לומד שיעור באהבה, בחיק הטבע הכול כמו בראשית, ויש פתאום סיכוי נוסף שיחתום קבע על הרגשה חופשית, ואיש כבר לא יזיז אותי מכאן סיפור רכיבת הבוקר ערב חג סוכות שני צפון תל אביב, שכונת המשתלה – שדות רמת השרון – פי גלילות – הרצליה עד המרינה – חוף הצוק – תחנת הכוח רידינג – שדה דוב - נמל תל אביב –– גדות נחל הירקון – גשר המכביה – חזרה הביתה. התגמול המלא היה עוד כמה קילומטרים נוספים לרפרטואר: אורך המסלול: 44:38 ק"מ - גובה מצטבר: 185מ' - זמן מוארך (3:29) שלוש שעות, עשרים ותשע דקות כולל עצירות. מאחל לכול החברים: חג סוכות שמח - נתראה שוב בשבילים. פיירו, מצ"ב לינק לגלריה: