אודות עין אבו גוש
אבו גוש כפר הנמצא בהרי יהודה, מערבית ליישוב מבשרת ציון ל, בגובהה ממוצע של 680 מטרים מעל פני הים. בשנת 1992 הוכרז כמועצה מקומית. אבו גוש ידועה בזכות החומוסיות שבה, ובפסטיבל אבו גוש – פסטיבל מוזיקה ווקאלית שנערך פעמיים בשנה במנזרים העתיקים במקום. בכפר מסעדות רבות והוא מהווה מוקד משיכה לתיירים רבים. לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לדצמבר 2011, יש באבו גוש 6,973 תושבים. האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎3.4%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשס"ט (2008-2009) היה 33.9%
מיקומו של היישוב אבו גוש, במרכז הארץ על אם הדרך, בין מטרופולין תל-אביב לירושלים, המבנה הטופוגרפי הייחודי והמראה הפסטורלי, מהווים עבורו מנוף צמיחה. בבסיס התוכנית נמצאת ההכרה כי האוכלוסייה המהווה את רוב תושבי היישוב, הינה בעלת מאפיינים ייחודיים ומבנה קהילתי המחייבים יצירת כלים ופתרונות תכנוניים יצירתיים. התוכנית עושה את האיזון הראוי בין שמירת הזהות הייחודית של היישוב, לבין הצמיחה והרחבת הבינוי.

אודות עין ראפה
עין ראפה הוא כפר ערבי הממוקם 10 ק"מ מירושלים, תחת חסותה של מועצה אזורית מטה יהודה. עין ראפה שוכן בוואדי שבין כביש 1 ואבו גוש מצפון וצובה מדרום, הכפר נקרא על שם המעיין "עין ראפה" הנמצא במרכזו, התושבים חפרו באותו המקום ומצאו את הנביעה, שנקראה מאז "עין ראפה" על שם כומר שהיה פוקד את המקום.
הכפר הוקם לאחר מלחמת העולם הראשונה על ידי שלושה אחים מהכפר סובא הסמוך שנכבש ב1948 ועל אדמותיו קיים היום קיבוץ צובה.

אודות נַחַל כְּסָלוֹן
נַחַל כְּסָלוֹן הוא אחד הנחלים הגדולים בהרי יהודה. מקורותיו נמצאים באזור גבעת הרדאר והיישוב הר אדר, ומשם הוא יורד בתלילות דרומה וחוצה את כביש ירושלים-תל אביב באזור הכפר אבו גוש. מיד אחרי שעוזב הנחל את הכביש נובעים בנחל ארבעה מעיינות שיוצרים קטע זורם לאורך חצי קילומטר - עין חמד. מכאן זורם הנחל מערבה, בפיתולים, בדרכו לשפלה. בעמקו בנויים הכפרים עין נקובא ועין ראפה. על מדרונות עמק הנחל התחתון התלולים נטוע יער הקדושים - פרויקט בו ניטעו 6 מיליון עצים לזכר קורבנות השואה. מיד אחרי יציאתו לשפלה פונה הנחל לדרום מערב ונשפך אל נחל שורק הגדול באזור בית שמש. הנחל אכזב לכל ארכו.

צוֹבָה או פַּלְמָ"ח צוֹבָה (ובעבר נקרא גם צובא) הוא קיבוץ הממוקם בפרוזדור ירושלים, ליד מבשרת ציון. הקיבוץ נמצא על שלוחת הר שגובהה 730 מטר מעל פני הים, ולידו נמצא תל צובה שגובהו 769 מטר.
הקיבוץ הוקם ב-19 באוקטובר 1948 על ידי חיילים משוחררים יוצאי הפלמ"ח.[2] לקיבוץ הוקצו כ-4,102 דונם, משטחו של הכפר הערבי ס'וּבַּא אשר שכן באתר עד מלחמת העצמאות ושטחים נוספים בשפלה. המייסדים חברי הפלמ"ח, רצו לקרוא לקיבוץ בשם: "משגב פלמ"ח"; אך הוועדה לקביעת שמות יישובים ואתרים סרבה, ודרשה לשמר את שם המקום. כפשרה נבחר השם "פלמ"ח צובה".
ענפי הכלכלה של הקיבוץ הם: תעשייה מפעל "אורן" לשמשות בטיחות לרכב ושמשות נגד ירי), חקלאות (הכוללת מטעים, כרמים, שלחין, לולים ורפת). בקיבוץ וסביבתו ישנן אטרקציות רבות כגון: עין צובה והנקבה באורך 50 מטר, ומערת יוחנן המטביל. ענף התיירות, כולל את פארק השעשועים "קיפצובה" לילדים, ומלון כפרי "צובה", בנוסף קיים בקיבוץ גם אולפן לעברית.

גִבְעַת יְעָרִים הוא מושב בפרוזדור ירושלים, שממוקם כ-2.5 קילומטרים דרומית לנווה אילן, סמוך לכביש 395 בין עין כרם לאשתאול.המושב הוקם ביוני 1950 על ידי כ-50 משפחות של עולים מהכפר גדס שבתימן ששהו במחנה עין שמר. בחודשים הראשונים התגוררו המתיישבים באוהלים ובנו את בתיהם, שבנייתם הסתיימה בסוף 1950 . בשנותיו הראשונות סבל המושב מריבוי מסתננים. באחד המקרים פצעו מסתננים את שומר המושב בעת שניסו לקחת את נשקו . בשנת 1956 צויין המושב בעיתון "מעריב" כמופת להצלחה, הנעדר סכסוכים פנימיים, בעל רמת חיים גבוהה וללא עזיבות . בשנת 1960 הוחלט להעביר למושב 200 דונם מאדמות ליפתא לעיבוד משותף של מטעים. בשנת 1963 נסללו במושב כבישים פנימיים . רבים במושב הרחיבו את בתיהם מכספם כדי לשכן את משפחותיהם הגדולות. במושב גם נקלטו בני הדור השני, אך בהיעדר קרקע הם לא קיבלו משקים.