לדווש ביער אשתאול באווירת דרך בורמה הישנה 10.7.2019
עם בוקר שחר חדש יצאנו יחד שני חברים לדווש בשבילים, ובשדות , שם לחשוב מחשבות, על נפלאות של בורא העולם.
פה מטפסת נמלה אל קינה, על גבה עלה כה כבד, הקיץ רק התחיל, והחרף הסתיים, מתבונן סביבי ראה מה יפים הפרחים, מספר העלים כה מושלם, הקיף הגיע כל שנה בדיוק בזמן.
בזמן נגמר היום ובא הלילה, כמו שעון הולכים הכוכבים, וסוף של העולם בהרים של קרח לבן, גם הדוב השבע נרדם.
אדם של עור ועצם, יציר הבורא הגדול, ואיש עוד לא הבין, איך הוא מדבר ורואה וחולם, מיליונים של תאים מחוברים, עורקים ורידי גידים ואיברים, ומי ששכל בו ברור יהיה לו, זה ה' שברא הכול. אני כן ממאמין, שה' שם בשמים, רק הוא ברא, ועוד בורא כזה עולם גדול יפה, אחד היה הוא ויהיה, בלי עזרה לבד עושה, כי מי את זאת יוכל לדעת, איך הוא עושה הכול לבד.
אהה, אני מאמין שהבורא מביט מלמעלה, והוא עצמו הכול מנהיג, וגם אותנו כאן למטה, הוא עכשיו עלי משגיח, ולך הוא מבקש, תאמין מאד בזה, ורק אליו תקווה.
אל השמים עף הייתי,אילו כנפיים רק היו לי, על קצה הקשת אז עמדתי, ולעולם שר את שירי, מי שצריך לישועה, ומאמין בכל ליבו בל תיפול עליו רוחו, הבורא הוא לצידו.