סיפור הדרך עם בוקר צח חלון נפקח, אני צופה ביונה הנכונה למעופה, כי בא השחר והאור, וכל עירי תצא לסחור, ועמוסה היא משא לעייפה, הנה עירי גדולה כאור, ואת גרגר אבק אפור, גרגר אבק שדבק לצעיפה, מקצף גל ועננה. שוב אני מדווש בתל אביב, כמה לא מפתיע, מקצף גל ועננה, נבנתה עיר לבנה, כמותם קוצפה, כמותם שוטפה, כמותם יפה. התחלתי הפעם על גדות נחל הירקון שמש צהובה בשמיים, וירוק כהה במים, שני ילדים וסירה, והזמן זוחל לאט, שום דבר לא זז, שקט קריר ונעים, בחורף התל אביבי. ומנמל תל אביב לחוף תל ברוך, שני אנשים קשים, הולכים לעזאזל, בתוך ריפוד רך עם אור שחר ראשון. הדבר המוצלח ביותר בתל אביב הוא הטיילת, אם כי היא כמו הרבה דברים במציאות הישראלית, הרבה פחות טובה ממה שהייתה יכולה להיות, הצלחתה הכבירה רק מוכיחה מה היא צריכה להיות. הטיילת של היום היא סכום הטעויות בנות 40 שנה, ועכשיו משנסת העירייה את מותניה (כי אנחנו תיכף בני מאה) ומכינה את הטיילת התל אביבית ל-100 השנים הבאות. טיילת שמבוססת על החלום הקטן של 13.5 קילומטרים של חוף שיש לעיר המבורכת הזו מחוף הצוק בצפון ועד לחוף ג'בליה שבדרומה של יפו. בדרך חזרה הביתה, בשדות רמת השרון במקומות הטעימים שכדאי לכם להכיר בין שדות ובין כרמים, אם חשבתם שרמת השרון היא פרבר מנומנם של תל אביב ולא יותר? תחשבו שוב. הפעם יצאתי בדווש, לבדוק מה יש לאכול בעיר הפסטורלית ומצאתי מקום נסתר שמוכר אוכל מוכן ואורגני שאפשר לקחת הביתה, מסעדת דגים ופירות ים, פיצריית בוטיק, בתי קפה, ברים ואפילו חומוסייה אחת. רמת השרון היא פרבר השינה של תל אביב שנמצא על התפר שבין העיר הגדולה לתחילתו של השרון הפסטורלי. יש בה מספר שיא של חמישה מקומות המציעים אוכל מוכן הביתה במשקל (מתוכם בחרנו את השניים הטובים ביותר), פיצה שתזכיר לכם את הטיול האחרון ברומא, קונדיטוריה מיתולוגית ומסעדה שחגגה לא מזמן יום הולדת 50. תמצאו שם גם מאפייה משפחתית שאופים בה לחמים כבר 75 שנה, ומגוון עסקים קולינריים נוספים. בתום רכיבת נפח של (2:46) שעתיים, וארבעים וששה דקות , עם עוד קילומטרים נוספים לרפרטואר של 35:18 ק"מ, וטיפוס מצטבר של 120 מטר גובה. סוף שבוע מהנה לכול החברים, נתראה בשבילים. פיירו מצ"ב לינק לגלריה: