בואו נודה על האמת - סוכות זה חג גאוני, המוני זולות (המכונות בפי רבים "סוכות" משום מה) צצות להן כמו פטריות אחרי הגשם ברחבי השכונה, ארבעה ימי חג, כלומר חופש, ובין לבין גשרים של סופ"ש וחול המועד המהולל, נו הימים האלה שבקושי עובדים בהם. אם יש דרך אחת הגיונית לבלות את השבוע הזה, הוא לדווש על האופניים בחיק הטבע, אכן יצאתי השכם בבוקר עם אור ראשון חלון נפתח, עדיין השמש לא זרחה. יום חדש מתחיל , העיר קוראת לי להרגיש , על מה שרואים , ועל כל מה שיש בפנים. מודה אני שחרית, לב מביט לתוך עצמו ,בטן מלאה תפילה , נושם אוויר באמונה, ובחמלה רבה החזרת בי את נשמתי , מודה אני. שחרית, אהבה ללא נודע, בעוד בוקר של בריאה שהכול בו לטובה... שחרית קול המון היכל גדול ברגע של אמת, כל אדם בתוך עצמו הוא גר ומתפלל, מודה אני. סיפור הדרך נתחיל משכונת המשתלה עד נחל הירקון מתפתל לאורך 27 קילומטרים - מהמקורות בראש העין ועד לשפך בתל אביב. מבחינה אקולוגית אפשר לחלק את הנהר לשלושה חלקים: בחלק העילי, מהמעיינות ועד שפך נחל קנה, לאורך כ-7 קילומטרים, זורמים מים נקיים. בחלק התיכון, משפך נחל קנה ועד שבע טחנות, לאורך כ-16 קילומטרים, זורמים בעיקר מי שפכים שעברו טיהור במפעל טיהור שפכים. ממשיך לרצועת חופי תל אביב-יפו, המתמשכת לאורך כ-14 קילומטרים עד נמל תל-אביב ,ולאורך החוף נמשיך עד חוף הצו ועד המרינה הרצליה, וחזרה הביתה. חזרתי הביתה מאושר מרכיבה מאתגרת עם סיום של 50 ק"מ, וטיפוס מצטבר של 145 מטר גובה, ברכיבה של (3:45) שלוש שעות ארבעים וחמישה דקות. חג סוכות שמח, נתראה בשבילים פיירו מצ"ב לינק לגלריה: