נקודות לציון
אבני חפץ – יישוב קהילתי דתי כ- 4 ק"מ מדרום מזרח לטול כרם. מקור השם מהפסוק: "וכל גבולך לאבני חפץ..."[ישעיהו נ"ד]. היישבו משתייך לארגון אמנה. היוזמה להקמת היישוב החלה בראשית שנת 1980, בעיות ברכישת קרקעות מנעו את האישור להקמתו והוא למעשה הוקם בשנת 1990. הישוב הוקם כל ידי גרעין תלמידי ישיבת ההסדר בקרני שומרון, אליהם הצטרפו משפחות נוספות. היישוב מורכב ממספר שכונות ובו מספר בתי כנסת, בית ספר יסודי, חטיבת ביניים וגני ילדים. הישוב מעניק מעטפת לפעילות חברתית ענפה לכל תושבי האזור.
חרסי שומרון – ?
בשומרון כמו בשומרון, מרבית הכפרים הפלשתינאים הגדולים והקטנים הוקמו על שרידים של ישובים יהודים קדומים. מרבית השמות של הכפרים משמרים בבסים את השמות היהודים הקדומים. על מנת להבין את שמות הכפרים שראינו היינו בהם על קצה המזלג מה הם "חרסי שומרון"? מדובר בשתי קבוצות של אוסטרקונים שכתובות בכתב עברי עתיק שנמצאו בחפירות בעיר שומרון. [בשנת 2012 ביקרנו בסבסטיה הלו היא שומרון העתיקה – מי שמתעניין יותר בנושא זו הגלריה http://www.groopy.co.il/galleryinfo.aspx?gaid=27609 ]. בחדר המחסנים של בית מלכי ישראל נתגלו למעלה משישים אוסטרקונים ועליהם נרשמו משלוחי יין ושמן שהועלו כנראה כמס לבית המלך מהיישובים השונים שבמחוז שומרון. באוסטרקונים מצוינים תאריכי המשלוחים [השנה], מקור השולח [שם העיר והאזור], שם השולח ותיאור התכולה. כמו כן מצוין טיב היין / שמן: "יין ישן" "שמן רחץ". חלק מהשמות של הכפרים שהיינו/ראינו היום משמרים את השמות היהודיים שנמצאו כאמור על חרסי שומרון.
ראמין – משמר את השם היהודי "רמות"/"רמנת" מימי בית ראשון, השם מופיע בחרסי שומרון.
שופה – כפר פלשתינאי המשמר את השם היהודי "שפתן" מימי בית ראשון. השם מופיע בחרסי שומרון.
כפר א-לבד – אחד הכפרים הפלשתינאים הגדולים באזור.
ספרין – כפר פלשתינאי גדול המשמר את השם היהודי "ספר" מימי בית ראשון, השם מופיע גם הוא בחרסי שומרון. יש הגורסים שהשם משמר את שם העייריה "שפירין" הנזכרת בכתובת רחוב שאחת העיירות ביהודיות בתחום סבסטיה בהקשר לעניין מצוות התלויות בארץ ישראל.
חרבת סמארה – מדובר בעיר שומרונית קדומה המשתרעת על שטח של 30 דונם. על פי הסקרים הארכיאולוגים התקיים במקום יישוב החל מהתקופה ההלניסטית ועד לתקופה המוסלמית הקדומה. נמצאו שרידי חומה גדולה, מבני ציבור, בורות מים, חללים תת-קרקעיים ומחצבות. בשנות ה-90 הארכיאולוג יצחק מגן שחפר במקום, גילה בית כנסת מפואר ומקוואות טהרה שתוארכו לתקופה הרומית המאוחרת, הביזנטית והמוסלמית הקדומה. מדובר באחד מבתי הכנסת השומרונים המפוארים ביותר. אנו מוצאים אזכורים למקוואות שומרונים במקורות חז"ל, אבל לא לבתי כנסת שומרונים. אזכורים לבתי כנסת שומרונים נמצאים במקורות נוצריים ובמקורות שומרונים בלבד. המקור העיקרי המספר על בניית בתי כנסת שומרונים הינו המקור הנקרא: "כרוניקת בבא רבה" מי שהיה חי בראשית התקופה הביזנטית [המאה ה-4], וחולל מהפך דתי בקרב השומרונים. בית הכנסת שלפנינו מכיל שלושה חלקים עיקריים: אטריום [חצר], נרתקס [מבואה] ואולם מרכזי שבקצהו המזרחי אפסיס. החצר בנויה כחצי עיגול ורצופה בפסיפס צבעוני [כנראה פה היו נערכים אירועים שונים]. הנרתקס היה אולם ארוך שתקרתו נתמכה ב -6 עמודים [שניים מהם עדין עומדים כיום]. האולם המרכזי שימש כאולם התפילה, קירותיו עבים במיוחד [2 מטר עובי], באבן הסף שבכניסה נחצבו גומחות להתקנת מזוזות לדלת העץ. סביב האולם נחשפו ספסלי אבן היקפיים, אורכם מלמד שבית הכנסת היה יכול להכיל כ-80 איש. בית הכנסת פונה לכיוון הר גריזים. אולם התפילה מרוצף ב-3 שכבות מתקופות שונות. שכבה ראשונה לוחות אבן מהתקופה הרומית שקדמה לבית הכנסת. שכבה שנייה פסיפס מרהיב שתוארך לסוף התקופה הרומית וראשית התקופה הביזנטית [מאות 4-5 לספירה]. ושלב שלישי שוב לוחות אבן שכיסו את הפסיפס ומתוארכים לסוף התקופה הביזנטית ותחילת התקופה המוסלמית הקדומה [מאות 6-8 לספירה]. בשלב השלישי עוטרה הרצפה בפסיפס מרהיבה במיוחד עם צורות גיאומטריות, כפות תמרים, שריגי גפן, אשכולות ענבים, אלומות חיטה/שעורה, עצים שונים. אל תמצאו דמויות אדם ו/או בעלי חיים בבתי כנסת שומרוניים כמו בבתי כנסת יהודיים. מה שמראה על חיזוק הפסוק: "לא תעשה לך פסל וכל תמונה..."[שמות כ] אצל השומרונים יותר מאשר אצל היהודים. בקצה המזרחי של אולם התפילה באפסיס יש במה שכנראה עליה עמד ארון הקודש. במהלך החפירות נחשפה במקום זה אבן ועליה תבליט של חזית המקדש. בנוסף נמצא במקום שכבת אפר שבבדיקות תוארך לסןף התקופה הביזנטית. אנו יודעים מעדויות על חורבן השומרונים במאות 5-6 לספירה כתוצאה ממרידות השומרונים נגד השלטון הנוצרי-ביזנטי. על פי העדויות המרידות דוכאו ביד חזקה ובצורה אכזרית מאוד. בקצה המזרחי של בין הכנסת נמצא מקווה טהרה קטן [מקווה טהרה גדול יותר נמצא ממערב לבית הכנסת]. אנו למדים על הקרבה של מקוואות טהרה שומרונים לבתי הכנסת השומרונים מהכרוניקה של "בבא רבה", ככתוב,: "ויבן עוד מקווה גדול ורחב נוכח כנישת אבנתה וישימו למקרא ולתלמוד ולשמוע". מה שמרמז שתפקידו של בית הכנסת השומרוני היה גם מקום ללימוד תורה, קריאה בתורה, והעברת שיעורים תורניים.