תמיד כיף לרכב בהרי ירושלים, ההיסטוריה של העיר מקיפה כשבעה אלפי שנים של התיישבות, אשר ראשיתם בשנת 5,000 לפני הספירה, שלהי תקופת האבן החדשה (נאוליתית קרמית), ירושלים הייתה, ותמשיך להיות מעיר למסר, ממקום לתוכן, מיישוב בפריפריה למוקד השראה עולמי". בשעות הבוקר נמדדה טמפרטורה של 6 מעלות, היה קר, נפגשנו, ויצאנוח שבעה רוכבים מחניון המסעדה הלבנונית שבאבו גוש, עם הרבה מצב הרוח טוב, מוטיבציה גבוהה לרכב ולטפס בהרי יהודה, מערבית ליישוב מבשרת ציון, לאורך צדו הצפוני של כביש 1 וברום ממוצע של 800 מ' מעל פני הים.   מזג האוויר אביבי העירלנו פנים, למרות הקור של שעות הבוקר, אך ככול שטיפסנו גבוה יותר, הלך ותחמם בהדרגה. התחלנו בעליות קצרות, התחממנו, נכנסנו לשביל יער החמישה, לכיוון גבעת הר הדאר, עד למרגלות האנדרטה, שם ערכנו הפסקה קצרה.   החזרה הייתה דרך שביל עפר במורדות קו התפר של הכפרים העבים, התחלנו שוב לטפס להר הרוח, למזלנו הרע נתקלנו בדרך במחסום של קקה של פרות, אך בזכותו של רענן מקרוב, שלקח יוזמה, עבר ראשון, סלל שביל של עשבים, ענפים של עץ, וצלעים.   סוף, כול סוף, הצלחנו לעבור את מחסום הקקה בשלום, המשכנו עד הר הרוח, ומשם דהרנו חזרה בשביל האחורי לחניון המסעדה הליבנונית.   חזרנו מבסוטים, מסריחים קקי, לאחר 16 ק"מ וטיפוס מצטבר של 370 מטר גובה, ברכיבה של שעה וארבעים ושישה דקות נטו. תודה לקפטן רונן שפירא, על הארגון, תודה לבני אבלי, ורני על ההובלה, תודה ליוסל על הקפה המשובח והקינוחים, תודה על עוד רכיבת מענגת במחיצתכם, וד"ש לחסרים ... חסרתם מאוד!   שבוע טוב לכולם,   מצ"ב לינק לגלריה:   פיירו