פנינו צפונה בדרך העפר שעולה קצת ועוברת בפרדסים היפים כ 1.5 ק"מ בואך גבעת שפירא היישוב נקרא על שם צבי הרמן שפירא שהיה מהוגי רעיון הקמת הקרן הקיימת לישראל. שנת 1932 החליטו קבוצת סוחרים ובעלי מקצועות חופשיים ברובם מתל אביב לעשות הסבה מקצועית ולעלות להתיישבות בוואדי חווארת – עמק חפר. החברים התארגנו לאגודה חקלאית שנקראה "הגואל" אגודה הדדית להתיישבות. האגודה נקראה על שמו של יהושוע חנקין גואל האדמות הדרום והעמקים.
מאז היווסדו התנהל הכפר כמשק חקלאי משותף לכל דבר וזאת על ידי עבודה שכירה של פועלים מהישובים הסמוכים. נעשתה עבודת הכשרת קרקע, בוצע חריש ראשון, הונחו צינורות קווי מים נחפרו בארות ונבנה מגדל מים. כמוכן, נטעו עצים לעצירת חולות נודדים,, נטעו פרדסי הדרים, כרמים ומשתלת ענבי מאכל. טופח משק בעלי חיים –ברכות דגים, אווזיה וכוורות.
באמצע שנות ה-50 החליטה האגודה לממש את התחייבויותיה והחלה בבניית 30 הבתים הראשונים אשר הושלמה בניתם ב 1957. במשך הזמן הגיעו משפחות נוספות. נבנו בתים וכיום מונה המושב 36 נחלות. המשק החקלאי עדיין מעובד במשותף ומשתרע על 650 - 700 דונם בהם מגדלים: אבוקדו, פקאנים הדרים ואפרסמון. מבחינה ארגונית משתייך לאחוד החקלאי.

לקראת שנת אלפיים החלו בכפר הדיונים להקמת הרחבה, וב-2003 החלו בעבודות התשתית ובנית הבתים. כיום המושב מונה כ-90 בתי אב בכפר ובהרחבה.
עברנו בשולי הישוב בת חן ראשיתה של בת חן בשנת 1959 במשפחות חלוצים, חמישה בתים קטנים בחולות, ללא חשמל, עם הרבה תנים מייללים בלילות וארנבות שדה המכרסמות כל צמח שנשתל בגינות. שיפור באיכות החיים חל רק לאחר סלילת כביש החוף והחיבור לרשת החשמל.
בשנת 1966 קיבלה ביתן אהרן זכות ל"הרחבה" עבור בני המושב. משלא נמצאו מספיק בנים מהמושב שהתעניינו, הוצע גם לבני כפר ויתקין להצטרף ואלו הביאו מכרים וחברים כדי למלא את מכסת 16 יחידות הדיור שהיו תנאי להתחלת הבנייה. כעבור שנים, ראו בני ביתן אהרון כי טוב ומחזור נוסף של בנים ביקש לקשור את מקומם למקום. כך נולדה בת חן ב' ומספר שנים לאחר מכן נוסדה האחות הצעירה בת חן ג'.
חצינו את הגשר היפה על כביש 2 וירדנו ירידה מהירה לעבר חבצלת השרון היישוב הוקם על ידי עולים מפולין בשנת 1935. יש הסוברים כי המושב חבצלת השרון נקרא על שם חבצלת החוף הפורחת בסביבה. אולם למעשה, היישוב נקרא על שמה של לילי פריימן מקנדה ('לילי' היא חבצלת באנגלית). בעלה, אהרון פריימן, עמד בראש ההסתדרות הציונית בקנדה וסייע ליהושע חנקין ברכישת אדמות האזור
נכנסנו לכביש הראשי של היישוב עם וילות מהודרות עליה בכביש עד לצוקי ים הוא יישוב קהילתי השוכן צפונית לעיר נתניה ובו כ-90 בתים. צוקי ים נמצא בשטחי המועצה האזורית עמק חפר והתחיל את דרכו כהרחבה של היישוב חבצלת השרון הצמוד לו.
החוף הצמוד ליישוב נחשב לאחד החופים היפים במדינה ואף זכה במענק מידי קרן פורד, בשל פעילותם של התושבים לאימוץ החוף.
שם חיכינו לאחרונים ובינתיים פיתחנו שיחה עם מבשלת מקומית שבאה לבשל ספגטי בולונז בבית אביה וכבר הזמנו את עצמינו לארוחה אצלה .... סתם.
המשכנו 100 מ' מערבה ופנינו צפונה בכביש המוביל לחוף נעורים וביה"ס לקצינים של המשטרה ירדנו ירידה חזקה והגענו לחוף הים דשדשנו קצת בחול והתמקמנו בסככות שליד המציל להפסקה ראשונה ,אבי היה השחין היחידי בקטע חוף זה ואריאל הכין את הקפה השחור המסורתי יעלי תמי ואבי את העוגות ,התמקמנו עם כסאות באזור המוצל של הסככות אבי אחרי הרחצה רבץ לו בכורסה התלויה ,ממש כייף מול גלי הים והחוף הפסטורלי עם משייטי החסקה והגלשנים.
אחרי ההפסקה התחלנו לרכוב צפונה לאורך החול הרטוב ליד קו המים ההתחלה הייתה קשה ודשדשנו לא מעט אבל אחרי כ 200 מ' העסק התחיל לרוץ והייתה רכיבה נעימה בחול מהודק.
מימין צוקי כורכר יפים שמעליהם מוסד נעורים. ואחריו הבתים היפים של מושב בית ינאי שיושב על הרכס מול הים , צוק הכורכר - בתי התושבים בבית ינאי עומדים בראש הצוק המשתרע לאורך חוף הים. לדעת חלק מן הגאולוגים נוצרה השכבה של "פלטת הכורכר" כבר לפני עשרת אלפים שנה. ואולם בין אנשי המדע חלוקות הדעות לגבי אופן התהוותה של שכבה זאת.
היישוב הוקם בשנת 1933 על ידי עולים מליטא ופולין ובשלב מאוחר יותר גם על ידי עולים מדרום אפריקה.
תושבי בית ינאי הראשונים עבדו בחקלאות, בפרדסים ובלולים. 450 הדונמים של פרדסי בית ינאי, שניטעו בשנת 1933, היו מהפרדסים הראשונים בארץ שניטעו בקרבה רבה כל כך אל הים. גם שנים רבות לאחר נטיעתם, סבלו הפרדסים מאוד מרוחות הים החזקות שנשאו עימן מליחות רבה, ומן האדמה החולית שחלקה דיונות נודדות. הירידה ברווחיות בחקלאות בכלל ובפרדסנות בפרט גרמה ברבות השנים לנטישה גדולה של הענף. ב-1949 יוסדה אגודה חקלאית ביישוב, שנתנה תנופה להתפתחות הלול.
הגענו לחוף המסודר ושטפנו מעט את האופניים מהחול והמל המזיקים.
"מזח כפר ויתקין" - הוא מזח מצפון למושב, שנבנה בשנת 1938. המזח התפרסם מפני שבו עגנה אוניית הנשק של האצ"ל, אלטלנה. רשמית, יועד המזח ליצוא של פירות הדר, אך בפועל שימש לעגינת ספינות מעפילים.
בין השנים 1939-1934 הגיעו לחופי עמק חפר ונתניה 16 אניות מעפילים, שחלקן עגן בחוף בית ינאי, שנחשב אז לאחד החופים המתאימים ביותר להורדת מעפילים, הן בשל העובדה שהחול היה נקי מסלעים, והן בשל קרבתו ליישובים עבריים.
מצפה ההעפלה - נמצא בחוף בית ינאי ובו לוח הסבר עם רשימת הספינות שהביאו מעפילים לחוף בית ינאי.
אגם בית ינאי - בעת בניית מחלף ינאי נוצר במקום בור גדול שהתמלא במי תהום. נוצרה בריכה גדולה עם צמחי מים ועופות מים. הבריכה מצטמקת בקיץ ומתמלאת בחורף. טיילת עץ מאפשרת לצפות על הנעשה באגם מקרוב.
אנחנו התקמנו בבית הקפה המקומי כמה אמיצים מהחבורה רחצו בים שמימיו מצוינים אבל לפתע נתקלנו במס' מדוזות עוינות וזה קצת הוציא את החשק.
לאחר אתנחתא ארוכה בקפה שבו שתינו בירה וגם אכלנו הרבה זיתים ובייגלך.
החלטנו שלהגיע עד אולגה זה קצת מוגזם ולקחנו את המסלול המקוצר דרך נחל אלכסנדר.
יצאנו מהגן הלאומי בית ינאי ,אריאל הוביל אותנו בסינגל קטן התחברנו לדרך המסומנת של שביל ישראל על נחל אלכסנדר רכיבה מזרחה 5 ק"מ ,כמה שבילים יפים שאריאל הוביל אותנו עברנו את חרבת סמרה המתנוססת על ראש הגבעה והמשכנו לאורך הנחל מזרחה עד לגשר הצבים ,אלישע הודיע לנו שזה ביקור הבכורה שלו בנחל שלנו מוכר היטב.
אחרי צפייה בצבים ובלוטרות/נוטריות היפים המשכנו מזרחה עוד כ4 ק"מ עד ליציאה דרך הגשר וחזרה לחניה בצומת העוגן.
הסיום היה בבית הקפה המקומי ,אוירה טובה ,היה מצוין וטעים
תודה לאריאל על המאסף והובלה בקטע של נחל אלכסנדר המערבי.
תודה לכל החבורה על עוד יום שלישי קצר רטוב ולפני החום הגדול ,היה כייף
תודה שרכבתם איתי.

עושים כיף חיים

יופי של תיעוד - אהבתי