למרות מזג האויר הבעייתי ותנאי השטח הלא פשוטים החלטנו לצאת על פי תכנית לאחד האיזורים האהובים ביותר.... המרחב שמצפון לואדי קלט , זה איזור מיוחד במינו שמשמש כגבול בין הבקעה מדבר יהודה והרי בנימין.... יצאנו ממצפה דני מזרחה על הגבעות הנהדרות והמוריקות (והרטובות והמבוצבצות קלות) עד למפל אום דירבה הנהדר, משם אילתרנו דרכנו מזרחה לערוץ של "נחל גדול יותר שחותך מצפון" ... משיקולים שונים אני לא יפרט.... לאורך הנחל אילתרנו פעם בנאקב מעולה שרץ בגדה הדרומית ופעם בתוך הנחל עד מעל לנעמ'ה שבצפון יריחו... משם עלינו מתון ונח על דאבל עד פיסגת הקרנטל (אום רוועד) ... חתיכת טיפוס לא פשוט של 400 מ' מצטבר בבום אחד... לאחר מכן חתכנו דרומה לקו הרכס של הקלט ממנו ירדנו באחד הנאקבים היותר טובים שיצא לי לרכב עליהם (ויצא להכיר לא רע בכלל כמה ירידות שם) כך הגענו לגדה הצפונית של הקלט... בשל קוצר זמן חצינו בדוך את הנחל ועלינו עם המסלול הקלאסי של הגדה הדרומית עד לתצפית על המנזר סנט חורחה... משם הוקפצנו אחר כבוד חזרה לרכבים. מסלול שהוא הרפתקאה, הרפתקאה נהדרת של ארץ חדשה מלאה בנאקבים מאתגרים ... מפלים , גבעות ירוקות , ירידות אכזריות, עליות מורכבות ועוד ועוד הנאה צרופה של שילוב נדיר... אנשים וספר מדבר... האמת שהתמונות פה עושות עוול נוראי למציאות בשטח... צריך לראות כדי להאמין... מאחל לכל אחד כאלה חוויות... (: