התכנסנו כ 25 רוכבות ורוכבים בבוקר חמים למדי במושב היפה בני עטרות הפעם זכינו להתארח בביתם של סיגל ויורם, לאחר התארגנות לא קצרה שמעון הוביל אותנו אל מחוץ למושב ברכיבה מערבה חלפנו בשולי המושב ליד מבנה ששימש בעבר מחסן של תפוזי Jaffa בגלגולם הטמפלרי הראשון.
כידוע נקראה המושבה חמידייה-וילהלמה (בגרמנית: Hamîdije Wilhelma) הייתה מושבה טמפלרית
המושבה נקראה על שמם של הסולטאן עבדול חמיד השני, ועל שם שני מלכים ששמם וילהלם - וילהלם השני, מלך וירטמברג (1848-1921), כהוקרה על תמיכתו הרעיונית והכספית בהתיישבות הטמפלרים, שרבים מהם באו מממלכת וירטמברג, ווילהלם השני, קיסר גרמניה, לזכר ביקורו בארץ ישראל בשנת 1898. ביקור זה סימל, לדעת הטמפלרים, את הידידות שנרקמה בין הקיסרות הגרמנית והאימפריה העות'מאנית באותם הימים, ולכן נקראה המושבה בזמן השלטון העות'מאני וילהלמה-חמידיה. המושבה נבנתה סביב שתי דרכים, שיצרו צורת צלב.
ב-21 בנובמבר 1917 כבש הצבא הבריטי את המושבה, והגלה את תושביה למצרים. בתום מלחמת העולם הראשונה הורשו הגולים לחזור למושבה.
זאב וילנאי כתב במדריך ישראל (1941):
בוילהלמה גרים 320 תושבים. איכרים גרמנים ופועליהם הערבים. המשק מעורב: תבואה, מטעים ומחלבה גדולה. היהודים היו קונים את מוצרי החלב מוילהלמה ולפי דרישת הרבנות שכרו הגרמנים יהודי משגיח כשרות שהיה גר במושבה עם עוד מספר עובדים יהודים. כשעלו הנאצים לשלטון והטמפלרים הזדהו איתם, החרימו היהודים בארץ את תוצרת גרמניה וחדלו לקנות חלב מהמושבה, לפיכך פיטרו הגרמנים את היהודים המעטים שגרו ועבדו בוילהלמה"
שדה התעופה שבנו הבריטים בשנת 1936 בקרבת המושבה (לימים נתב"ג) נקרא בשם שדה התעופה וילהלמה.
במלחמת העולם השנייה הפכה המושבה למחנה הסגר לתושביה הגרמנים בפיקוח שוטרים יהודים ובפיקוד קצינים בריטים. בשנת 1946 התנקשו אנשי הפלמ"ח בחייו של גוטהילף וגנר, תושב המקום ופעיל במפלגה הנאצית. לפי תוכנית החלוקה הייתה המושבה מיועדת להפוך לחלק מן המדינה היהודית. ייתכן שהבריטים חששו לחיי התושבים ולכן החליטו לפנות את אוכלוסיית וילהלמה עוד לפני תום המנדט.
המשך תיאור הטיול למטה .......