המשך תיאור הטיול ....
ירידה חזקה בדרך הלבנה פניה ימינה ומעבר בינות למטעי הזיתים הגענו לגת עתיקה גת יפה וגדולה חצובה בסלע גיר שחור. בור האגירה עמוק ומתמלא במים בחורף.
המשכנו דרך מטעי הזיתים ושורות הגפנים פנצר לאחד החברים.
המשכנו בדרך העפר הלבנה עד לסמוך לכביש רוני הוביל אותנו בבטחה עד לעליה לגשר החדש של מחלף גולני העצום מראה יפה של כל האופניים בסביבובים עד לחציית הגשר.
החניון גולני מלאנו מים ושמענו הסברים נוספים מטל ריבלין
המשכנו מזרחה עד לבית הקברות של קיבוץ לביא ,כאן רוני הסביר לנו על שביל הבשורה או דרך ישו המקשר בין אתרים קדושים לנצרות. אורכו של השביל הוא 65 ק"מ, והוא מתחיל בנצרת ומסתיים בכפר נחום. השביל חולף דרך ציפורי, משהד, כפר כנא, קרני חיטין, נבי שועייב, הר ארבל, מגדל, עין שבע והר האושר. בחלקו חופף השביל לקטעים משביל ישראל ולשבילי הליכה אחרים.
"השביל נוצר במטרה להפוך לטרק ברמה בינלאומית, ולהוות במה ללימוד היסטוריה ורוחניות, גשר לקירוב אנשים בעלי רקע שונה, ולעידוד תקשורת ביניהם. אנו מציעים חוויות ושירותים אתיים וזמינים לכל האנשים. השביל אינו מקדם חזון דתי או פוליטי ואנו מנסים לעבוד עם אישים, עם ארגונים מקומיים ובינלאומיים בעלי נקודות מבט שונות." המשכנו ברכיבה עד לכניסה ליער לביא מכאן התחלנו במסע רגלי כי הביל מלא אבנים ולא אפשר רכיבה אבל הפריחה שמסביב פיצתה על הכל.
בהמשך רכבנו בשביל צר מאד לפעמים אבנים הכשילו מס' רוכבים שנפלו המשכנו דרך מרחבי הפריחה היפה של צהוב ולבן גשם טפטף
מולנו מתנוסס קרני חיטין לע הר געש כבוי ממנו תצפית מרהיבה אל הארבל. במקום (במישור ממערב לפסגה) התרחש קרב קרני חיטים בין האיובים (בראשות צלאח א- דין) והצלבנים ב4.7.1187, בו הצלבנים נחלו תבוסה צורמת. חפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום מצאו ביצורים מהתקופה הכנענית (מאות 13-14 לפנה"ס), הישראלית (מאות 8-9 לפנה"ס), וכן מהתקופה הממלוכית (מאות 13-14 לספירה). כיום אפשר לזהות בבירור רק חלק של חומה מאסיבית, במורד מהקרן הדרומית לתוך המכתש.
החלטנו לא לעלול להר מפאת קוצר הזמן והחלונו בירידה חזקה מאד וטכנית למטה דרך מעלה חיטין
היורד לבקעת ארבל מסביב מראה מרהיב של שדות ומטעים נוף של ציור.
בסיום הירידה לאחר המתנה לאחרונים ,המשכנו מזרחה דרך עדרי הבקר וראינו אפילו 4-5 שפני סלע מתחממים בשמש ליד מערה ,הגענו לעין חיטין זהו מסגד נטוש מאז 1948. שימש את תושבי כפר חטין לתפילה. כיום המקום נטוש ומוזנח. פליטי חטין מנסים מדי פעם לערוך תפילה במקום. יש במקום סכסוך בין מוסלמים לדרוזים כיוון שהדרוזים מרחיבים את מתחם נבי שועיב לכיוון חורבות הכפר. המוסלמים חוששים [אולי בצדק] שהדרוזים עוד ישתלטו על שרידי הכפר והמסגד. נכון לתחילת 2013 - המסגד ושרידי הכפר די מוזנחים והדרוזים בונים מצדו המערבי אמפיתיאטרון.ניתן לעלות אל המסגד.
המקום היה מוכר בתקופת המשנה והתלמוד בשם כפר חטֵיֶא, ממנו יצאו כמה רבנים. הכפר ננטש לאחר שלוחמיו הפסידו בקרב נגד צה"ל על פסגת קרני חיטין.
פה עשינו הפסקה של קפה שאריאל הכין לנו ותה של עלי מצויין.
המשכנו וחלפנו ליד כפר זייתים כפר זיתים הוא מושב בגליל התחתון ליד טבריה ובסמוך לקרני חיטין. המושב הוקם בשנת 1950 על ידי עולים מתימן, חלקם עזבו את היישוב במרוצת השנים. עולים מכורדיסטן נשלחו למושב על מנת להשלים את מכסת המשפחות. המושב הוקם על אדמות הכפר הערבי חיטין, שתושביו נמלטו ממנו במהלך מלחמת העצמאות, המשכנו בכביש בנסיעה מהירה עד למושב ארבל ישוב יהודי גדול בתקופת המשנה והלמוד וממוקם בחפיפה על המורד מצפון למושב ארבל. שרידי הישוב מעטים והקוצים בקיץ והצמחייה בחורף מכסים את מה שנותר לראות. רכבנו על הכביש לבית הכנסת. שעובר בימי בית שני מקום מושבם של בני משמרת הכהונה "ישוע" ומקום מגוריו של התנא ניתאי הארבלי. נזכר בתנ"ך ונחשב לאחד הישובים היהודים העתיקים בארץ. בני המקום מרדו ביוונים ונפגעו עד הכיבוש החשמונאי.קיבלנו הסברים מעמיקים מטל ריבלין
התחלנו לטפס טיפוס מפרך לצוק הר הארבל על הכביש עליה של קרוב ל 2 ק"מ אהרן לא הסתפק ברכיבה ועשה השלמות בריצה למטה וחזרה כל הכבוד.
קולגה של טרגן שאל אתם הקבוצה של יום ג' – נו אנחנו כבר מפורסמים.
מבצר ארבל אליו לא נכנסנו הוא מבצר עתיק בצוק הארבל שבסיסו מבצר הרודיאני ששימש את המתנגדים לו בסיפור שהסתיים בכך ששילשלו חיילים רומיים בכלובים אל מחבואי היהודים וטבחו בהם (מלחמות היהודים א' טז). אחריהם ישבו במקום המורדים במרד הגדול. הוא שופץ בידי האמיר עלי בנו של האמיר פח'ר אל-דין אל-מעני ששלט בא"י (1590-1634) לאחר ששימש כמושל צפת מטעם השלטון העותמאני. למבצר הגיע צינור חרס שהעביר מים ממעין חטין. עדיין ניתן לזהות בשטח קטעים מהצינור.
הגענו למאגר המים וממנו תצפית נפלאה על כל אזור הכנרת והגליל צילום קבוצתי
סינגל יפה היורד מליד פסגת הארבל עד נחל רקת ירידה חזקה מאד למטה הרקסים צועקים ומתחממים.
נחל רקת זורם בחלקו בעונות גשומות יותר מאשר השנה, באיזור הזה יש סדרת של לפחות עשר בריכות קטנות וחמודות וביניהם מפלונים שובבים. הבריכות מעולות לשכשוך (לא רק של הרגליים). המים מגיעים עד גובה של מטר-תלוי באיזו בריכה. על קרקעית הבריכות שכבת טין מעט טובעני.
בסיום הירידה החזקה הזו הגענו לפרדסים ולכביש הצמוד לכנרת המוביל לטבריה כאן חכינו לאחרונים ולאוטובוס התקפלות והתארגנות ליציאה .
הפריסה היתה בחניון גולני ברוח חזקה וקור שהחיל להשתלט.
כולם היו רעבים וחיסלנו את כל המטעמים שהחברים הביאו.
תודה רבה לישראל שיזם לרוני שהוביל מצוין טיול לא קל לעלי שהיה במאסף.לטל ריבלין על ההסברים המקצועיים לרחלה על סידורי התחבורה.
תודה רבה לכל החבורה על עוד יום ג' שכולו טוב.