נקודות לציון
תל שקמונה – בערבית מכונה התל תל א-סמק – "תל הדייגים". מקור השם אינו ידוע אולם מקובל לחשוב שמקור השם נגזר מעץ השקמה, או מעץ כתות השחור שהוא לארץ מאירן. ראשית היישוב בתל כבר במאה ה16 לפני הספירה, ומאז התקופה הפרסית החלה העיר להתפשט מהתל למישור הסמוך. בתקופה הפרסית התיישבו באזור פניקים. ובאתר נחשפו מתחם של בתי בד ורובע מתוכנן מתקופה זו. התל עצמו נזכר במקורות החל מהמאה הראשונה לפני הספירה, בעיירה יהודית בשם שקמונה. יוסף בן ממתתיהו קורא למקום בשמו היוני "סיקאמינוס". בתקופה הביזנטית הגיע היישוב בשקמונה לשיאו. באתר נחשפו שרידי מנזר וכנסייה, ועשרות רצפות פסיפס [רובן מוצגות כיום במוזיאון חיפה]. היישוב בתל פסק עם הכיבוש הערבי במאה השביעית לספירה. החפירות הראשונות בוצעו על ידי ממשלת המנדט בשנת 1939 ובהן נחשפו שרידים נוצריים מהתקופה הביזנטית. החפירות העיקריות נערכו בשנים 1963-1979. במסגרת פיתוח פארק הכט, מתהצעות החל משנת 2010 חפירות בתל שכללות חשיפה של ממצאים שנחפרו בשנות ה-60 וכוסו. נחשף בתל "בית ארבעת המרחבים" מהתקופה הישראלית, וילה מהתקופה הביזנטית ובה רצפת פסיפס. ממזרח לתל נמצאו מערות שהן אתר קבורה עתיק של העיר.
בית מספר 16 [בית אוליפנט] – הבית מאופיין בארכיטקטורה טמפלרית. הבית נבנה על ידי מתיישב טמפלרי בשם קרל. הוא הקים בחצר הבית נגרייה ואורווה קטנה. בשנת 1882 העמיד את ביתו להשכרה, הבית הושכר ללורנס אוליפנט שלאחר מכן אף רכש את הבית. אוליפנט התגורר בבית יחד עם אשתו אליס ומזכירו נפתלי הרץ אימבר [מי שחיבר את ההמנון]. בשנת 1886 נפטרה אשתו של אוליפנט והוא הגר לארצות הברית ושם אף נשא אישה שנייה בשם רוזמונד דייל אוון. אוליפנט נפטר בשנת 1888 והבית עבר לבעלותה של אשתו. בתחילת שנות ה-90 של המאה ה-19 שימש הבית את חברת "אסיה" שקיבלה את הזיכיון לבנות את קטע המסילה מחיפה לדמשק של הרכבת החיג'אזית. בשנת 1892 עברה רוזמונד להתגורר בבית יחד עם בעלה השני, הצייר ג'יימס מארי טמפלטון. הוא פתח אטלייה לציור בחצר הבית, אך התאבד בשנת 1892. בשנת 1896 התגוררה בבית רוזמונד עם בן זוגה החדש אנטולי קארלוס. הבית ננטש על ידי בעליו והושכר לאחרים.