סיבוב אירוסים של כ10 ק"מ לחימום, ואחריו הקפצת מכוניות ורכיבה ב"דרך השדות" לכל אורכה בכיוון אחד עם הרוח. הדרך סלולה ברובה והיתר חול מהודק נוח לרכיבה או כורכר.
אין דברים כאלה! אין טיפת גשם, אין טיפת בוץ, ואין כמו התאור של אניה:
"רק בזכות האמונה של תדי שאנחנו נרד מתחת לקו הגשם יצאנו הבוקר דרומה. תחת ענן סקפטיות כללית היינו מוכנים לפרוש מיד והעלינו אופציות לבילויים אלטרנטיביים כגון שלג בגוש עציון, חנות העודפים בקלחים ותה אצל הבדואי.
אבל אחרי רעים קרה הפלא. הגשם פסק ותדי שכנע אותנו לעשות סיבוב קצרצר מסביב לניר יצחק רק לראות את האירוסים (מרהיבים). עד שחזרנו לאוטו, תדי הערמומי העלים את הקור, שלף את השמש ולקח אותנו לסיבוב של עוד 30 ק״מ ברחבי הדרום. רכבנו ליד אמת המים המקורית של הנגב (!?!), ראינו מרבדים של פריחה סגולה, גשר צאלים מוצף, עם ישראל שועט בג״יפים מפונפנים, גשר תלוי וגזלן בעל קפה מופלא.
בדרך חזרה למרכז הגשם התחיל ליד שדרות ופסק ליד פתח תקווה. ללמדנו כי אם קצת אמונה, אפשר לרכוב גם ביום גשם סוער. ושברכיבה מישורית חביבה אפשר להרגיש את הרגליים ולעבוד קשה .... אם יש רוח פנים וקרקע חולית.
עייפים אך מרוצים נפלנו לאמבטיה חמה. תודה תדי"