בשבילים לאורך השדות והכרמים,
דהרנו בעיקבות הענבים,
מצאנו את נקודת איסוף התרמילים,
השתדלנו לא לחייך למצלמה,
ואת היאוש מהדודיביל וגי פי אסו,
החזקנו בקושי בפנים,
חרקנו שן ושמרנו על הלשון,
בחלוף 44 קילומטרים,
650 מטרים אנכיים,
בארבע עשרה ו 35 דקות,
נחתנו בנק. הסיום,
כמו מטאוריט מהחלל,
שאין אחד שציפה לבום.
נהננו מאד מהנופים מהמראות,
ובעיקר מאלו החברים והחברויות.