לרכוב עם האמונה 32- פינות נסתרות בדרום הר חברון

פרטים

נפתח ב: 05/12/2011
סוג: טיול בארץ
 141 תמונות
 16 תגובות
 3515 צפיות

נפתח ע"י

מסלול

לא נבחר מסלול
עם התנ"ך חוזר לארץ התנ"ך - אני ממשיך במסורת ולרכוב בחלקי ארץ ישראל השלמה. אני רוכב ומטביע את חותמי על פלחי אדמה שלצערי חלק גדול מציבור ארץ ישראל שכחה. אני רוכב בכל ארץ ישראל השלמה תוך אמונה שלמה כי זו ארצנו ואין אחרת לנו.
לא אחת, כאשר מדברים על זכותנו בארץ-ישראל, אנו שמעים את המילים:"זכותנו על ארץ-ישראל נובעת מהבטחת הקדוש-ברוך-הוא לעם-ישראל לפני אלפי שנים, כפי שבא הדבר לידי ביטוי בתנ"ך. כיצד יכולים אנו לבוא בדרישות היסטוריות המבוססות על התנ"ך? אל אומות העולם? כיצד ניתן לבוא אליהן בטענה שהארץ הזאת הובטחה לנו על-פי-הקדוש ברוך הוא מדורי דורות? מתברר שחלקם הגדול של אומות העולם מאמינים בתנ"ך כמקור כל הערכים המרכזיים של תרבות המערב, הצדק, היושר, האמת, המוסר והתקווה. אך מלבד התנ"ך, ההיסטוריה מלמדת אותנו כי מאז שגלו ישראל מארצם, לא היה עם ולא הייתה כל קבוצה אתנית אחרת, שהצליחה להכות שורשים ותקוע יתיד בחבל ארץ זה. במשך יותר מאלפיים שנה הארץ עברה מיד ליד - מהצלבנים למוסלמים, לנוצרים אחרים, היו בה ממלוכים, ביזנטים, יוונים ותורכים...כולם עזבו את הארץ ולא היכו בה שורש.   

רכיבה נהדרת בחבל ארץ שאינו מטויל רבות בטח ובטח שלא נרכב. טעות שלי הביאה עלינו את צה"ל (דווקא היו נחמדים), התעקשו ללוות אותנו כאבטחה, מה שגרם לי לוותר על טיפוס לתל מעון (הם התעקשו שאסור לנו להיכנס לשטח הזה מבחינה ביטחונית - אל דאגה אני חוזר לשם). לאחר שגררנו אותם ממקום למקום, החליטו לבסוף להיפרד מאיתנו,  יכולנו לרכוב כראות עיני. גולת הכותרת הייתה ביקור בסוסיא העתיקה - יותר משעה ביקרנו במקום כולל צפיה בחזיון אור קולי מהמם

תוצאות 1-20 מתוך 141

יש מי שגר עדין בבתי אבן מלפני מאות שנים
כן...כן....ויש מי שגר עדין במערות בכפר
יש מי שבנה פתח בפתח המערה
עוזבים את הכפר הפלשתינאי - א-תאווני
התחברנו לכביש
טעות שלי-הביאה עלינו את צהל- קיבלו הוראה לא לעזוב
זה היעד - תל מעון עם בית הכנסת היפה בראשו
פלשתינאים מהכפר אל-כרמל גרים עדין במערות
טיפסנו בהר למערות לראות איך הם חיים
יש מערות מגורים כאלה
ויש מערות מגורים כאלה
אנו מסתובבים בין מערות המגורים של הפלשתינאים
והחיילים למטה מתעקשים לשמור עלינו
מפגש עם פלשתינאי מהכפר אל-כרמל
ומראש הגבעה רואים מרחוק את חברון
תל מעון ועליו בתי הכפר הפלשתינאי אל-כרמל
החיילים מתעקשים בתוקף שלא נעלה לתל -מסוכן מבחינה ב
טוב לא נעלה לתל - ממשיכים דרומה
בנו פה דרך יפה
והעיר חברון כל הזמן לימיננו
ממשיכים לרכוב - היעד סוסיא העתיקה
מנופי הדרך
בעוד אנו מאלתרים לנו דרכים בגב ההר
אופס....שוב הצבא מחכה לנו
בדרך לסוסיא העתיקה-ממול העיר חברון
זה היעד הבא שלנו
נכנסנו לסוסיא העתיקה
שנקרא ונלמד
מערת קבורה עם אבן הגולל
קלוסקמות ליד מערת הקבורה
שנדע על מה
סמטאה באתר בסוסיא העתיקה
עולים לבית הכנסת בסוסיא העתיקה
בית הכנסת
חשוב לדעת
בית הכנסת בסוסיא העתיקה - מרשים ביותר
חזית בית הכנסת
העמודים בחזית בית הכנסת
פסיפסים מרשימים
אבן הגולל בכניסה לבית הכנסת
הפסיפס המרשים עם הכתובת
פירוש הכתובת
כל רצפת בית הכנסת מכוסה בפסיפס מרשים
דוגמה של פסיפס ברצפת בית הכנסת
עמודים מפוארים
העיר סוסיא התפרסה על שטח עצום
מכל כיוון רואים שהיא הייתה עיר גדולה מאוד
הכניסה לבית הבד התת קרקעי
בית הבד התת קרקעי
אבני הבתולות בבית הבד התת קרקעי
ניתן לראות עד כמה היה בית הכנסת הזה מרשים
אחד מבורות המים הרבים שבשטח
מעניין לדעת
מנהרת מילוט - אז נכנסתי לתוכה
המון מחילות בתוך מנהרת המילוט
אפשר לזחול במנהרת המילוט ולא לדעת לאן
עזבנו את סוסיא העתיקה
ןאנו כבר בדרך אל רוג'ום אל חמרי
ןאנו מוקפים באוכלוסיה פלשתינאית
הגענו אל רוג'ום אל חמרי-מיצד ישראלי מהתקופה הרומית
המיצד נבנה מאבני גזית ענקיות
יורדים פנימה לתוך המיצד
מחילות ומערת קבורה במיצד
ציצד מרשים ביותר -שמר על דרך חשובה
איליה - שותפי לרכיבותי בארץ ישראל השלמה
בדרך ליישוב סוסיא
מסיירים בסוסיא
איציק - שותפי לרכיבות
ואנו כבר מטפסים לבית יתיר
ולאורך הדרך מבנים בהם גרים כפריים פלשתינאים
אנו מטפסים לבית יתיר
וצה"ל שוב חובר אלינו צמודים אלינו
סקרן אותנו איך הם חיים
בית טיפוסי
חורשים את השדה כמו מלפני מאות בשנים
הגענו אל הכניסה לבית יתיר
ונפרדנו יפה מצה"ל
המשכנו לדרכנו
שמסביב לנו נופים משכרים
עצרנו אצל
להתבונן בנוף
ויש מה לראות
ואנו כבר בדרך לתל קריות
תל קריות-ההרס והחורבן נכרים סביב
בור עמוקקקקקק
מערת מגורים בתל קריות
שרידי היישוב בתל קריות -חבל שהכל הרוס
וגק בודק את חוזק הגג
האחים לבית לוי מתרשמים מהמקום
עוזבים את תל קריות לדרכנו
ואנו כבר על הדרך
והדרך מתפתלת לה
מושכים קדימה
כל האזור מלא בבדואים פלשתינאים
מנופי בדרך
איזה שקט....אין פה נפש חיה....מי בכלל מגיע לפה
עצירה רגעית
חולפים ליד עוד אחד מהכפרים הפלשתינאים
אך....איך שבא לי להכנס לכוס קפה טוב
והדרך עולה....עולה.....עולה....למעלה בהר
איזו עצמה יש פה לנוף
והיו רגעים שטסנו בירידות
וכוח סוער על צמיגים באמצע שום מקום
הזריזים קדימה
איזו עליה מחכה לנו
הללויה
ואיליה לא מבין כמה אני מצלם
חברה קדימה....יש לנו עוד הרבה עליות
כל אחד ואמצעי התחבורה שלו
ראינו בור מים מרחוק - אז נגשנו לראות
בור המים סגור ומסוגר
גם זה לא היה חסר לנו
זו הדרך שמובילה חזרה למעון
גם שאני מטפס בהר אני עוצר לצלם
איזו דרך-איזו עליה-המון דרדרת ושיפוע חזק
דרך שבחלקה לא ניתנת לרכיבה
וככל שמטפסים הנוף נפתח
וכבר אנו ליד מגדל המים
ורואים את חוות מעון
נכנסנו למעון בדרך לרכבים
סוף הטיול להתראות בטיול הבא

תוצאות 1-20 מתוך 141

שאלות ותגובות

נכתב ב - 05/12/2011 21:02:18

נקודות לציון

דרום הר חברון - רקע כללי - דרום הר חברון הינו החלק הדרומי של הרי יהודה ולמעשה היחידה הגיאוגרפית הדרומית ביותר בחבלי ההר המרכזי . הקמר הגיאולוגי הראשי - קמר חברון הנמשך מירושלים עד חברון ויוצר במת הר גבוהה ואחידה (בתוכה גוש עציון ) מתפצל מדרום לחברון לשלושה קמרים , קמר מעון במזרח , קמר דהריה במערב וביניהם קמר קטן יותר - קמר יטה . בין הקמרים נמצא קער סמוע עם המסלע הקרטוני וכיסוי הנארי שבו . אדמת האזור רנדזינה חומה - אפורה ירודה באיכותה מאדמת הטרה - רוסה שנמצאת בשאר חבלי ההר. דרום הר חברון מוקף משני עבריו במדבריות , בדרומו הנגב ובמזרחו מדבר יהודה - מדבר בצל גשם , הקרבה לשני המדבריות משפיעה מאוד על אקלים האזור ומתוך כך על הצומח , החי והאדם באזור. בנוסף למיעוט הגשמים (כ- 300 מ"מ בממוצע בשנים האחרונות ) גם מקורות מים יציבים כמעיינות ובארות נדירים בו , מס' מעיינות זעירים נמצאים בזיף ובכרמל . תושבי האזור לאורך כל התקופות התקיימו על מי גשמים שנאגרו בבורות אותם חצבו בסלע הקרטוני. התנאים הייחודיים של המסלע , הקרקע המשקעים ומיעוט מקורות מים יציבים עיצבו את אזור דרום הר חברון כאזור מובהק של ספר המדבר .
אזור ספר המדבר נתון לשינויים ותנודות בהתאם לשנות ברכה ובצורת , לעיתים רצועת הספר "משתלטת" על המדבר עקב ריבוי גשמים ולעיתים בעיקר בשנות בצורת הספר הופך למדבר .ע"פ המקרא אזור הספר נקרא "הכרמל " ,תופעת התרחבות והצטמקות הספר מוכרת גם בדברי הנביאים "והיה מדבר לכרמל והכרמל ליער יחשב ושכן במדבר משפט וצדקה בכרמל תשב " (ישעיה לב , יג' ) הנביא מדבר בפסוקים אלה על זמני שלום וגאולה , בעת חורבן התהליך הוא הפוך "והיה השרון כערבה ונוער בשן וכרמל . . . " (ישעיה לג' ) .
הקרבה למדבריות השפיעה על תנאי הביטחון באזור לאורך כל העת העתיקה, כחבל ספר שבו מתרחש המאבק המתמיד בין "המזרע לישימון " היה האזור זירה למאבק אנושי בין החקלאיים תושבי הקבע לבין נוודי המדבר אשר פשטו בשנות בצורת ובעתות מצוקה על יישובי הקבע .
בדרום הר חברון אנו מוצאים התיישבות יהודית כבר מימי יהושע , ביהושע פרק טו' (פרק נחלת יהודה ) מוזכרים הישובים כרמל, מעון, זיף, יוטה ועוד, הכפרים הערביים כיום בדרום הר חברון יושבים על גבי אתרים אלה ומשמרים בשמותיהם את שמות הישובים מתקופת התנ"ך. בהיותו אזור ספר המרוחק מעין השלטון שימש האזור כמרחב פעולה לבריחתו של דוד מפני שאול, פרקים רבים בספר שמואל א' מתארים את מנוסתו של דוד למדבר זיף, מדבר מעון ומדבר עין גדי המזרחי יותר, אף נבל הכרמלי היושב במעון ומעשהו בכרמל מנסה להוריד את דוד מגדולתו ולהזכיר לו בידי מי השלטון בימיו "היום רבו העבדים המתפרצים איש מפני אדוניו ... " (שמואל א , כה'). סוף ימי בית ראשון עם חורבנה של ירושלים ע"י נבוכדנאצר, נחרבו גם הכפרים בדרום הר חברון ותושביהם הוגלו בבלה ביחד עם גולי ירושלים. את האזור תפסו האדומים שאף סייעו לבבלים בחורבן חבל הארץ הדרומי, על כך ניתן ללמוד מאוסטרקונים שנמצאו בתל ערד ומספר עובדיה. פריחה נוספת של דרום הר חברון מתרחשת בתקופת המשנה והתלמוד (תקופה ביזנטית), הן מהממצא הארכיאולוגי הרב שנמצא באזור, והן מכתבים בני אותה תקופה אנו לומדים על קהילות יהודיות גדולות שחיו ופעלו באזור. בספרו האונומסטיקון - ספר השמות, מזהה אובזביוס אב הכנסייה מקיסריה את האתרים המוזכרים בתנ"ך, ובברית החדשה, עם הישובים בשטח בני זמנו (המאה הרביעית). בדרום הר חברון מזכיר אובזביוס שבעה כפרים יהודיים - כרמל, יוטה, ענים התחתונה, אשתמוע, רימון, תלה ועין גדי, כמו כן הוא מזכיר גם שני כפרים נוצרים - יתיר וענים העליונה. אל האונומסטיקון מתווספים סקרי השטח והחפירות הארכיאולוגיות בעשרות השנים האחרונות, המלמדים על קהילות רבות באזור שלא הוזכרו. בחיבורו של אובזביוס, לדוגמא העיירה הגדולה סוסיא עם ביתי הכנסת והפסיפסים המפוארים שבהם, דבר אשר לא מטיל ספק ביהדותה של סוסיא. עיון בדברי חז"ל מתקופת המשנה והתלמוד, מראה שאזור זה נקרא "דרומא" או "דרומה", הכתיב היווני מסגיר שהאות ד' נוקדה בקמץ, זהו בעצם התרגום ל"הדרום", במקורות רבים משמש הציון הגיאוגרפי "הדרום" את יהודה כולה, כפי שכינוה חכמי הגליל. עם זאת ישנם מקורות המכוונים לדרום הר חברון בלבד. גם אובזביוס שהוזכר לעיל השתמש במושג זה באונומסטיקון "ויש בדרומא כפר אחד גדול מאוד של יהודים נקרא עניה ט' מילין מחברון דרומה ". בתחילת אגרת המופיעה בתוספתא (סנהדרין ב,ו ) ונשלחה ע"י רבן גמליאל והזקנים מירושלים ליהודים ברחבי הארץ והעולם, נאמר "לאחנא בני גלילא עילאה (גליל עליון ) ולבני גלילא תחתא (תחתון ), ולאחנא בני דרומא עילאה (עליון ) ובני דרומא תחתא שלמיכון יסגא . . . " נהוג לזהות את הדרום העליון כמקום הגבוה - אזור דרום הר חברון, ואת הדרום התחתון כאזור דרום שפלת יהודה (קיבוץ להב, שומריה ועוד), בהשוואה דומה לגליל העליון ולגליל התחתון. במאה התשיעית מסתיים פרק מפואר בחיי היהודים באזור דרום הר חברון, כל הקהילות הגדולות של תקופת המשנה והתלמוד נעלמות, ועד היום אין תשובה ברורה להיכן נעלמו יהודי הדרום בתקופה זו. את מקומם של בתי הכנסת תופסים מסגדים ועמם אוכלוסיה חדשה – המוסלמים. יתכן שיהודי הדרום בורחים מפני האסלאם, אולי בגלל פחד ושמא בגלל ערעור הביטחון בספר עם כניסת האסלאם .
1200 שנה חולפות והיהודים שבים לאזור דרום הר חברון, בסוף שנות השבעים ותחילת שנות השמונים של המאה העשרים מוקמים גרעיני התיישבות בירושלים ובקרית ארבע אשר כיוון עליתם הוא דרום הר חברון. הישוב הראשון שמוקם הוא בית יתיר, ראשית העלייה הייתה אל מחנה יתיר בתוך יער יתיר, ומשם עברו למקומם הקבוע על יד חורבת לוציפר ומשטרת לוציפר. בהמשך, מוקמים הישובים מעון, כרמל, סוסיא, עתניאל, בית חגי, תלם, שמעה ועוד. כיום במועצה האזורית הר חברון ישנם 15 ישובים מכל מגוון הקשת החברתית בישראל, ישובים קהילתיים, חילוניים, דתיים, שיתופיים - חקלאיים, חוות ומצפים .

מעון – יישוב דתי לאומי המורכב מחברים במושב שיתופי ותושבים ביישוב קהילתי, היישוב שייך למועצה אזורית הר חברון ומשתייך לתנועת אמנה. מעון הוקמה בשנת 1981 כהיאחזות נח"ל ואזרחה בשנת 1982 על ידי גרעין של בני עקיבא. היישוב נקרא על שם היישוב המקראי מעון, שמיקומו המשוער הוא בתל "חרבת מעון ביהודה" בגובה של 863 מטר מעל פני הים, דרומית-מערבית ליישוב. בחפירות שנערכו בתל מעון העתיקה, על ידי הארכיאולוג צבי אילן, נמצאו שרידי בית כנסת, ולפי הערכה ישבו בו יהודים בתקופה הביזנטית, אשר עיסוקם היה בכרמל אך נמנעו מלגור שם. כרמל העתיקה שימשה בסיס כלכלי וצבאי לאזור בשל מיקומה בצומת דרכים חשוב של דרכי אורך ודרכי רוחב בדרומא - אזור דרום הרי חברון. חוות מעון שוכנת בחורש עצי אורן אשר ניטע על ידי הקרן הקיימת לישראל בתל טוואני. החווה מקבלת מהיישוב הקהילתי את אספקת החשמל, המים ואת שאר השירותים הציבוריים. מגוריהם של תושבי החווה הם במבנים זמניים אשר נבנו על ידם ומפוזרים בחורש. דרומית מהחורש נמצאת מערה גדולה הנושאת את אותו שם. החווה הוקמה בשנת 1997 כחווה חקלאית שבה עדרי כבשים, עזים, מטעי פרי וגידולי בעל. בין תושבי החווה והתושבים הפלסטינים בסביבה נתגלעו חיכוכים, וב-19 באפריל 1998 רצחו רועים פלסטינים את תושב החווה. בשנת 2000 נהרסו בתי החווה על ידי צה"ל אגב מאבק ותושביו הועברו לתוך יער מעון.

חוות מעון - שוכנת בחורש עצי אורן אשר ניטע על ידי הקרן הקיימת לישראל בתל טוואני. החווה מקבלת מהיישוב הקהילתי את אספקת החשמל, המים ואת שאר השירותים הציבוריים. מגוריהם של תושבי החווה הם במבנים זמניים אשר נבנו על ידם ומפוזרים בחורש. דרומית מהחורש נמצאת מערה גדולה הנושאת את אותו שם. החווה הוקמה בשנת 1997 כחווה חקלאית שבה עדרי כבשים, עזים, מטעי פרי וגידולי בעל. בין תושבי החווה והתושבים הפלסטינים בסביבה נתגלעו חיכוכים, וב-19 באפריל 1998 רצחו רועים פלסטינים את אחד מתושב החווה. בשנת 2000 נהרסו בתי החווה על ידי צה"ל אגב מאבק ותושביו הועברו לתוך יער מעון.

א-תוואני – כפר פלשתינאי קטן שתושביו מתגוררים במערות. כיום עקב פעילות נמצרת של האיחוד האירופי רבים מתושביו עברו להתגורר בבתי קבע. הכפר בנוי על שרידי ח'ירבת א-תוואני. בסקר ארכיאולוגי שנערך בשנת 1968 נמצאו במקום שרידים מועטים של מבנים וגדרות. החורבה שהייתה במקום, ח'ירבת א-תוואני, נהרסה ובמקומה הוקמו מבנים חדשים. התושבים שהתגוררו במקום השתמשו גם במבנים הקדומים ובמערות הטבעיות למגורים ולמכלאות. ממצאי קדרות שנמצאו במקום על ידי הארכיאולוגים היו משתי תקופות, התקופה הביזנטית ותקופת ימי הביניים. הארכיאולוג צבי אילן מצא במקום מבנה גדול, חלקו חצוב וחלקו בנוי, שאותו הוא זיהה כבית כנסת מהתקופה הרומית. בשטח המבנה התגלו פריטים מעוטרים רבים שכיום אינם נמצאים במקום. כיום, עם התרחבות היישוב באתר, מרבית השרידים שבו נהרסים, והאבנים הקדומות נלקחות לבניית בתים חדשים. הארכיאולוג וחוקר האזור יובל ברוך חפר מצפון לחורבה ומצא מערת קבורה יהודית מהמאות הראשונה והשנייה לספירה. במערה החצובה התגלו סרקופגים עשויים מאבן גיר קשה, שהם טיפוס מאוחר של ארונות קבורה. על פי מפת הקרן לחקר ארץ ישראל מ-1880, החורבה נמצאת ליד דרך קדומה המובילה מהכפר יטא למדבר יהודה עד עין גדי. לאורכה של דרך זו סקר ברוך עשרות יישובים קדומים שהתקיימו לאורכה החל מתקופת הבית השני ועד לסוף התקופה הביזאנטית.

נכתב ב - 05/12/2011 21:02:40

המשך

סוסיא העתיקה - הוא שמה של חורבת ישוב גדול בדרום הר חברון בסמוך לגבול מדבר יהודה. נראה שהאתר נושב לראשונה במאה ה-2 לפנה"ס בתקופה ההלניסטית, אז הייתה במקום חווה חקלאית קטנה. לאחר חורבן בית המקדש השני שני בשנת 70 לספירה, ובעיקר לאחר כישלונו של מרד בר כוכבא, חלה במקום תנופת פיתוח מרשימה שהגיעה לשיאה במהלך התקופה הביזנטית. השריד המרשים ביותר מהעיר סוסיא בתקופה זו הוא בית הכנסת שנבנה על פסגת הגבעה המערבית ככל הנראה בשלהי התקופה הרומית, אם כי שרידיו המרשימים הנראים גם כיום, הם מהתקופה הביזנטית. עד למאה ה-5 לספירה חיו תושביה של סוסיא במערות מגורים. בראשית המאה ה-6 לספירה, הופסקו המגורים במערות והתושבים החלו לבנות בתי חצר מהטיפוס השכיח בערי הנגב בתקופה הביזנטית. עיר יהודית זו המשיכה להתקיים גם בשלב הראשון של התקופה הערבית הקדומה, תקופת שלטונם של החליפים לבית אומיה שקבעו את בירתם בדמשק שבסוריה, ובשל כך הייתה ארץ ישראל חלק אינטגרלי חשוב של החליפות. במחצית השנייה של המאה ה-8 לספירה, תקופת שלטונם של החליפים חבית עבאס, נקבעה בירת החליפות בעיר בגדד שבעיראק, וארץ ישראל הפכה לאזור ספר נטול חשיבות מיוחדת לחליפות החדשה. בשלב זה חרב בית הכנסת, ובמקומו נבנה מסגד קטן שהתקיים ככל הנראה עד לראשית התקופה הצלבנית. ממצאים מעטים שנאספו במקום ומיוחסים לתקופה הצלבנית ולתקופה הממלוכית, מעידים על ישוב דליל במקום בתקופות אלו. כשני ק"מ דרומית לאתר סוסיא העתיקה, נבנה בשנת 1982 ישוב דתי קהילתי חדש שנקרא בשם סוסיא על שם הישוב הקדום הסמוך.

סוסיא - יישוב קהילתי חקלאי הנקרא על שם העיר בקדומה סוסיא. הישוב הוקם באלול תשמ"ג על ידי קבוצה של עשר משפחות מגרעין "עינב". הגרעין הוקם ברובו מבני מושבים, בוגרי ישיבות, ששאפו להקים מושב עובדים חקלאי ביש"ע. איזור הר-חברון נבחר כיעד, מפני שהיה כמעט ריק מיהודים (בתוך המשולש : קרית-ארבע, באר-שבע וערד, היו אז רק הישובים בית-יתיר וכרמל). הגרעין התחיל להתגבש בקרית-ארבע, אח"כ אזרח את היאחזות הנח"ל "מעון", שם התגורר כשנה. במקביל אותר שטח לישוב הקבע ונבנו בו הבתים הראשונים ומבני הציבור הבסיסיים בסיוע הסוכנות ובגיבוי תנועת ההתיישבות "אמנה".

בית יתיר - מושב שיתופי דתי שנוסד בשנת 1979. בתהליך העלייה לקרקע עברו חברי הגרעין קשיים רבים. גיבוש הגרעין החל בשנת 1979 ונתקבלה החלטה להקים יישוב חקלאי בדרום הר חברון. האפשרות לקבל אדמות, יופי האזור, ריקנות יישובים יהודיים היו בין השיקולים. הגרעין נתקל בעיכובים רבים: שנת שמיטה, הגופים המיישבים עודדו את הגרעין להקים מושב במחנה יתיר שבהר עמשא ולא במצודת לוציפר. למרות כל הקשיים הגרעין התעקש מול כל הגורמים המיישבים, עלה ראשית ל"מחנה יתיר" ובשל שנת השמיטה עבדו בעבודות תשתית. במהלך שנה זו בוצעו מהלכים של רישום הקרקעות וקביעת מעמדם. תוך כדי התרחבות השטח הפוטנציאלי, עברו חברי היישוב בשנת 1983 לאשקוביות על גבעת המצודה עצמה. במשך השנים בנו חברי היישוב את שכונת הקבע בשיפולים הצפון-מערביים של הגבעה ובשנת 1988 לאחר כתשע שנות נדודים, עברו ליישוב הקבע. השם יתיר ניתן ליישוב על ידי חברי הגרעין על שם היישוב המקראי יתיר ששכן באזור, על שם האזור עצמו שכולל את יער יתיר, נחל יתיר ועוד. ועדת השמות הממשלתית התנגדה לשם מטענה שהמרחק בין היישוב הקיים ליישוב הקדום רחוק מאוד. חברי היישוב לא ויתרו והתעקשו על השם "יתיר". בשנת 1983 החליטה ועדת השמות הממשלתית ששמו של היישוב יקרא: "מצדות יהודה", אך בפי התושבים ממשיך היישוב להקרא :"בית יתיר". כך גם כתוב בתעודות הזהות של התושבים.

שמורת תל קריות השמורה משתרעת בגבולו המזרחי של יער יתיר. בשמורה נכללים המורדות המזרחיים של דרום הר חברון, היורדים בתלילות לעבר מדבר יהודה. כתוצאה מכך נפגשים בשמורה בתת ספר ים תיכונית ומצחים ערבתיים. לאורך השמורה מצפון לדרום עוברת דרך קדומה – מעלה דרגות. בשמורה נמצאים מספר אתרי עתיקות, הגדול בניהם הוא: תל קריות – שרידי יישוב נרחב, מבנים ומערות מגורים.

שמורת מעון – משתרעת במורדות המזרחיים של הר חברון. המדרונות מנוקזים על ידי שורת ערוצים תלולים, לעבר נחל עדשה ונחל טוב – שניהם מיובליו העליונים של נחל צאלים. הנוף בשמורה מאפיים את ספר המדבר וסובל מרעיית יתר. בין הצמחים הבולטים הגדלים בשמורה הם: הסירה הקוצנית, עירית גדולה וסתוונית טוביה.
נכתב ב - 05/12/2011 23:01:49

מ ד ה י ם!!!

איזה טיול ואיזו גלריה!!! כל הכבוד איתן, כולי צער שפספסתי כזה טיול, וכזה מסלול נדיר. נהניתי מכל תמונה ומהכיתוב הנלווה!
יישר כוח שתמשיך להוציא טיולים כאלה.
נכתב ב - 06/12/2011 06:52:13

+++

נכתב ב - 06/12/2011 09:58:18

חויה

כמו עוד טיול של איתן,כולם מייללים ומייבבים כל הדרך אבל בסוף זוכרים רק את הכיף וההנאה הצרופה שבטיולים האלו.
נפגש בלרכוב עם האמונה 33
נכתב ב - 06/12/2011 12:49:57

כל הכבוד!

יופי של טיול.
תמשיך לטייל ולפרסם בכל מקום ולא להתרגש משמאלנים.
נכתב ב - 06/12/2011 14:18:45

מילים כמו "אמונה"

מדליקות אצלי מנורה אדומה.
אז קבל עוד שמאלני אחד ובאמת שלא צריך להתרגש, אולי לחשוב במידה והיכולת הזו קיימת בספקטרום הכישורים שלך.

נתחיל בקצת ענווה - האם אתה באמת משוכנע שהטבעת את חותמך בכל מקום בו רכבת?
שהרי זו שחצנות לשמה, מאד רחוקה מאיש של אמונה.
ונסיים בבוטניקה - האם האמונה מסנוורת אותך עד כדי כך שאינך רואה את כל הגויים ממוצא ערבי שדווקא כן היכו שורש באדמת הקודש (אולי אפילו לפניך) ?

לא יודע כמה פנינים נוספות שיבצת במגילה שכתבת, אחרי השתיים שמצאתי כבר בהתחלה, לא אשחית את זמני בקריאה של כל השאר.
נכתב ב - 06/12/2011 15:51:25

מדהים

יפה ומעניין
נכתב ב - 06/12/2011 18:12:56

תגובה ליאיר

הערבים ממש, אבל ממש לא היו פה קודם.
אני חושב שאתה הוא זה שצריך לאמץ קצת ענווה.
נכתב ב - 06/12/2011 20:02:01

שמאלני גאה

אין לי בעייה עם אמונה ואני בהחלט בעד לטייל בכל מקום אפשרי כפי שנאי מת לרכב למשל בירדן ובלבנון. מכאן ועד שחבל הארץ הזו שייך לנו ....כנראה שיש פה אחוות יאירים אבל זה פשוט לאאאא
נכתב ב - 06/12/2011 20:20:43

תגובה ליאיר

אם חבל ארץ זה לא שלנו. אזי גם חבל הארץ שבו אתה גר לא שלנו. את שתהם כבשנו (לשטתך) זה ב48 וזה ב67.
נכתב ב - 06/12/2011 23:41:35

יופי של גלריה

המשך לטייל ולהנציח את הטיולים מבעד לעדשת המצלמה
נכתב ב - 06/12/2011 23:52:33

תמונות יפות

אהבתי את התיאורים הנלווים לכל תמונה
כל הכבוד!
נכתב ב - 07/12/2011 06:39:00

צודק אליהו!

אין הבדל בין רכיבה ביהודה ושומרון לבין רכיבה בתל אביב. אם כבר, דווקא תל אביב היא שטח כבוש (יפו, שייח מונס).
הסכסוך הערבי-יהודי אינו סכסוך טריטוריאלי, אלא תרבותי דתי והעובדה היא שערבים תקפו ורצחו יהודים בכל שטחי ארץ ישראל עוד הרבה לפני 48.
נכתב ב - 07/12/2011 19:26:14

חאלס פוליטיקהההה!

הייתה רכיבה מדהימה ואף קצת מסוכנת..למרות שבאנו לרכוב ולהנות מחבל ארץ מדהים ביופיו המתאים מאוד לרכיבת אפנים!יש משהו בזה שמכנים אוירה של ספורט וכיף לאיזור רווי מתח ומלחמה..תרמנו משהו פעוט ל'נירמול' האיזור..
היינו שבעה..והסיבה שלא פגעו בנו הייתה כי בעצם לא ניתן היה להנציח את הנתיב שעשינו כ..נתיב הז'...
נכתב ב - 07/12/2011 21:08:24

פשוט.....וואוווו

הוספת תגובה

להוספת הודעה הנך חייב להיות מחובר לאתר