אז ככה: ביום שישי, אספנו את גנור במחניים והגענו לחאן עין זיוון (לא לבלבל עם העין ושני ווים...) בסביבות חמש. התמקמנו מהר, השארנו את דליה עם הבנות ויצאנו שנינו לגלות את עין מוקש. לפי התמונות, אכן גילינו ואף טבלנו, כמו שצריך... למחרת התפצלנו מהמשפחות שיצאו לטיול יפה בהר בנטל וגבעת אורחה, כולל טבילה בבריכת אורחה היפה (הלוואי עלינו הרוכבים). אנחנו הרוכבים, כעשרים במספר, יצאנו בעקבות הלוחמים (קהלני מג"ד בן-גל מח"ט, קבע עופר אחרי שיטוט קצר בגוגל) גיבורי התהילה ושמענו סיפורי גבורה מפי רפי ואריה. בהמשך עברנו במטעי התפוחים, שטעמם טעם גן עדן, אבל חוכמה הם לא הנחילו לנו... ואז, לאחר עליה תלולה במיוחד, ואבל לא ארוכה - התגלתה מתחתינו העין! רפי ואני סיפרנו מאגדות המקום, ואזי ירדנו למטה ונכנסנו למסעדה. הפסקת קפה קצרה, פגישה עם רוכבי הגיהינום המקומיים וקדימה. הגענו לג'ובה הגדולה, ורפי לא התבייש להגיד שזו בסך הכל נפיחה של הטבע... ומשם, חזרה לאל-רום, בדרך נפל לנו עדי מרוב אבק שהסתיר לו את הערוץ שנפער בדרך, לרגע שכח מיהו ומה הוא עושה כאן, אבל הזלפת מים החזירה אותו לכושר מלא (מה אתם רוצים? כלום לא כואב לי) ואף המשיך ברכיבה על השילדה שנשברה (יניבוש הבטיח שאפשר להלחים). היה טיול מגניב. תודה לרפי על התיכנון והביצוע המדוקדק.