חזרנו שנה חמישית ברציפות לשוויצריה הקטנה לפריחה של השושן הצחור. אך השנה זה אחרי השריפה הגדולה. לא ידענו מה נמצא אם בכלל. על כן עשינו את המסלול בהפוכה: שרשרת של סינגלים טכניים בעליה. הבטיחו גשם אך לא ירדה אף טיפה. הבטיחו בוץ ולא היה. לא הבטיחו גן של שושנים, אך כן היה! לשמחתינו שוויצריה הקטנה לא נפגעה, יפה כתמיד, והשושן שרד ופורח במיטבו. הסינגלים היו צפופים כמו ג'ונגל טרופי, בקושי סינגל ספיד יכול לעבור ואכן האוזן של דודו נתלשה ממקומה, אך דוקא בקטע הדבל. כל הכבוד לכולם שהצליחו להתמודד עם הסינגלים הטכניים בעליה, וביחוד לאורית ונורית. בסוף הגענו לפיסגת ההר ולירידה, אך הפלא ופלא: שוב עליות! לא נותרה לנו ברירה אלא לגשת למסעדת חוות בית אורן (קטבלו) ולהזמין כל אחד סטייק עסיסי של 350 גרם, פצוי על 460 מטר עליות. בסיום עצירה בסיבוב הקטלני בכביש, שם נהרגו 44 הסוהרים כבאים שוטרים ומסייעים יהי זכרם ברוך!