טיול סולו מהבית בירושלים לעין קובי, חרבת סעדים ושביל המעיינות שמעל אבן ספיר. עד חרבת סעדים היה פשוט נפלא ובקצב רצחני של 15 קמ"ש ממוצעים (האם זה הצמיג החדש או מזג האויר הנהדר שגרם לעלייה לעין קובי להרגיש פתאום כשיפוע קליל?). מחרבת סעדים החלטתי הפעם לבקר בשביל המעיינות במקום לגלוש בשביל הרחב והבנאלי לכיוון הדסה. בהתחלה הכל היה מושלם, אמנם הקצב הואט אבל מראה המעיינות היה משובב נפש אפילו במזג האויר הקריר. כחצי ק"מ מסיום השביל, עלייה קטנה, דיווש נמרץ ו-הופ - שרשרת קרועה. פתאום התברר שחוליית התיקון איננה (כנראה נפלה ביחד עם המפתח ב"גמל אדום" ולא שמתי לב) וכל נסיונות התיקון עלו בתוהו. נאלצתי לסיים בחצי הליכה חצי גלישה עד לכביש אבן ספיר ומשם חברתי לחוליית החילוץ (אשתי היקרה) ברכב.
סה"כ בוצעו 29 ק"מ שניקטעו באיבן עם קריעת השרשרת אבל הרבה כיף עד אז והרבה תמונות אביביות.