הי, לא לאמין אבל שבוע עבר מאז אותה רכיבה, רכיבת בוקר קלילה, במסלול שעיקרו לטרון>כרמי יוסף>תל גזר וחזרה ("סובב גזר"). מסלול אותו רכבתי כבר עשרות פעמים. יצאנו שלושה לרכיבה: אני אורי ויואב. הכל זרם חלק, טיפסנו לתל גזר, והחלטנו לקחת את הירידה בסינגל המוביל בכיוון כללי צפונה. בשלב מסוים הגענו ל"מדרגה" אותה ירדתי "רגלית". אורי החליט לרדת רכוב, הוא ירד ובאמצע הירידה נתקל במוביל מים, איבד שליטה, ו"עף" כמו קופץ ראש לבריכה, ידיים מושטות קדימה, בנסיון לבלום את המכה. הוא פגע בעוצמה רבה בקרקע כשידיו מושטות לפנים, לאחר הפגיעה - דממה, אורי לא זז, נשאר שכוב על צידו, שני ידיו בזוית "לא טבעית" והוא מחוסר הכרה. לאחר שקלטתי מה קורה רצתי אליו, וידאתי דופק ונשימה, וניסיתי לבדוק הכרה, בשלב ראשון לא היתה שום תגובה, תוך כדי שאני מקפיד לוודא שהנשימה ממשיכה אני מנסה לתקשר עימו. במקביל יואב הזעיק את מד"א, ויצא לכיוון השביל הראשי כדי לפגוש שם את האמבולנס ולהובילו אלינו. מקץ דקות, ההכרה שבה אל אורי, במקביל קיבעתי את ידיו בעזרת קרשים שמצאתי בשטח ותחבושת אישית שאני נושא עימי קבוע וכן בעזרת החולצה שלי. אורי שכב כך במשך שעתיים עד שיואב וצוות מד"א (שהיו מדהימים!!!) הצליחו לחבור אלינו, תוך כדי הקפדתי לשוחח עם אורי כדי לשמור אותו בהכרה - שפעמיים-שלוש אבדה וחזרה, כמו כן הוא שתה מדי פעם. במקביל חבר אחר לרכיבה שלא יצא באותו בוקרהוזעק על ידי למקום, הוא הכיר את הנקודה מרכיבותינו הקודמות, תפקידו היה לעזור בפינוי האופניים מהשטח. צוות מד"א קיבע את הצוואר, והעביר את אורי לקרש גב, מסע אלונקות קצר - והגענו לאמבולנס שלא יכל להכנס ממש לנקודה. סופו של סיפור, אורי ידידינו היום בבית, עם שתי ידיים שעברו ניתוחים וגובסו, מושבת בשתי ידיו למשך 10 שבועות!!!! את כל הסיפור אני מספר על מנת שתוכלו להפיק לקחים: 1. גם במסלול מוכר יכולה לבוא נפילה עם פציעה חמורה. 2. רכיבה כבודדים בשטח, גם אם הוא מוכר, מסוכנת ולא מומלצת. 3. טלפון סלולרי - ציוד חובה לכל רכיבה - עדיף אחד לכל רוכב. 4. להשאיר את מסלול הרכיבה, כך שמישהו יכיר את המסלול במידה וצריך לחבור אליכם ושלפחות שני רוכבים יהיו "מאופסים" על המסלול. 5. קסדה - בלי ספק מנעה נזק בלתי הפיך - הדבר מוכר וידוע, אולם מקבל משנה תוקף כשרואים זאת בפעולה (הקסדה נסדקה). 6. מגינים - אני באופן אישי לא לוקח סיכון בירידות כאלו, אם אין מגינים - יורד רגלית, המגינים מעבר להגנה הפיזית משרים גם ביטחון עצמי בעת הירידה (מדובר בירידה "רצינית"). 7. הנמכת כסא בירידה - אני אישית מנמיך כסא בירידות תלולות - מומלץ לשמירה על היציבות - יש לזה השפעה מדהימה. 8. תחבושת אישית - מומלץ בחום. 9. לזכור שיש להמנע מכל הזזה של פצוע חסר הכרה שלא לצורך ולהשאיר לו את הקסדה- כדי למנוע פגיעת עמש"צ. לבדוק דופק/נשימה ולדעת לבצע החייאה במידת הצורך. 10. כשההכרה חוזרת - לנסות לתקשר עם הפצוע על מנת לשמור על הכרתו. רכיבה מהנה ובטוחה לכולם.

העיקר שיבריא ויחזור לרכב מהר. האם יש דרך לנפילה "בטוחה" ? לזרוק את האופניים, להתגלגל, לא להושיט ידיים לפנים וכו' ?

לא הבנתי איך הכפפות הצילו אותך משבר בצלעות.

1. הכפפות הגנו על הידיים 2. מהירות הרכיבה באופניים 30 קמש

ראשית, רפואה שלמה ומהירה. נשמע כמו מקרה לא קל ואני מקווה שתחזור לכשירות כמה שיותר מהר. מסכימה עם המסקנות, בעיקר על נושא המיגון. בתור אחת שלא סבלה את העניין, הפכתי לחסידת העניין. מיגון מציל נפשות, חד וחלק. ושוב, תרגיש טוב ככל שאפשר.

באותו אזור נפלתי וסדקתי צלע. בירידה מתל גזר יש שביל מאוד תלול המכוסה ב"קמח ג'יפים". סוג האדמה במקום זה בצירוף גלגלי ג'יפים אשר חוצבים באבן מייצרים שכבה "קימחית" אשר גורמת לגלגלי האופניים לנוע לכל עבר מבלי שניתן לשלוט על כך. רפואה שלמה ורק בריאות, אילן

החלמה מלאה ומהירה! רשמתי לפני את המסקנות! לדעתי מדובר בדברים שכל אחד יודע אבל בד"כ נדחקים רחוק לצד האפל של המוח! חבל שהתזכורות כרוכות בסבל של אחרים! אבל עדיף שכולם ילמדו מתאונות של אחרים, ולא כל-אחד מהתאונות שהוא עד להן אישית.

(שעתיים=מהקריאה ועד לאמבולנס)