"מה שלא הורג אותך מחזק אותך"
זה מין משפט די דבילי שמידי פעם עולה במוחי לבדוק  עד כמה הוא אחוז במציאות  
בהמון מקרים זה ממש נכון אבל מי רוצה ליפול בחצי משפט הראשון 
שזה הורג אותך או עושה אותך נכה 

נכון שנכים אמורים להתחזק נפשית ואפילו בחלק אחר בגוף בעקבות הנכות 

אבל היכן גבול הסיכון העצמי ???

זה קצת שונה מביצוע קפיצה שמובילה לתאונה יש לבן אדם קצת יותר מכמה שברירי שניה לשנות את החלטתו
 

אז הנה לך.
האב והבן בסילבר סיטי ויסיימו ב-30 יום את הטור.
וזה כולל ימי מחלה. 
האב מספר שהם התאמנו לזה במשך שלושת השנים האחרונות.

מרשים.

צריך לייסד טור כזה בארץ.
מסלול מטורף ממעלה אדומים ועד אילת. לא כזה שעושה אופטימיזציות אלא כזה שנכנס בשטח בראש.
 

ויזל...
חשבתי על זה.
הצרה שבארץ יש את הבעיה המשפטית. 
 

מילים: מאיר גולדברג
לחן: קורין אלאל

ארץ קטנה עם שפם
חצי סיכה על מפת העולם
שחקן קולנוע דופק על שולחן
אנחנו תיכף נרגיש את זה כאן

ארץ קטנה עם חלוק
אנחנו פקק בפתחו של בקבוק
צריך לבלוע כפית בדיוק
לפני בחירות ובין שיהוק לפיהוק

כל המקומות קדושים
סיכויים קלושים לבנות חלום
אפילו הימים קשים
יותר קשים מיום ליום

ארץ קטנה עם תבלול
ורוב העם מתעסק בריגול
הכל מוכן כאן למכירת החיסול
הכל גלוי דרך חור המנעול

ארץ קטנה עם שעון
שמתקדם בצעדי חילזון
סוחר הנשק בונה לו ארמון
המדינה זה הוא בגוף ראשון

כל המקומות קדושים
סיכויים קלושים לתפוס מקום
אפילו הימים קשים
יותר קשים מיום ליום

ארץ קטנה עם שפם
חצי סיכה בין סעודיה לים
קליפת בננה על מפת העולם

כל השחקנים זרים
השופטים שולפים כרטיס אדום
אפילו הימים אומרים
יותר קשה מיום ליום