שלשום גילה הול שהוא לבד בחוד ושאחריו יש פער של 250 מייל הגדל מידי יום. רק אז, באיחור של 3-4 ימים הוא הבין שסטאפלר איננו נושף עוד בערפו. בעודו מנסה לעכל את המשמעות הוא נאלץ להקיף איזור דליקות בניו מקסיקו - מצד אחד השיא שלו הוא שיא שייוחד למסלול המיוחד של 2013, מצד שני הוא לא ביצע את הטיפוס הארוך  ביותר בתחרות מפני שהדרך נחסמה.

מייק הול לא יפרוש. אבל הוא בהחלט הוריד הילוך. לא עוד שינה טרופה אלא שינה ארוכה ובריאה. ואם כבר עוברים ליד אתרים אז למה לא להיכנס לפאי טאון. הול הודיע שהשנה (בניגוד לפעם הקודמת שחנויות פאי טאון היו סגורות) הוא ייכנס ויאכל פאי גם אם יאלץ לחנות בפתח המתחם עד שעת פתיחת החנויות. עם כל הכבוד לפאי. ועם כל הכבוד לפאי טאון (עיר שמבקרים בה כנראה רק אלו שחולפים אותה על הטראק של הטור...). דבר נוסף שמעסיק את מייק זה האם ואיזו שעת סיום להכריז על הטור. הוא יחכה לראות מה קורה בהרי גילה. להודעה הזו יש חשיבות עצומה. בשעה שינקוב יחכו לו עשרות מעריצים במעבר הגבול.  מה שאנחנו יכולים ללמוד מכך זה שהראש של מייק שלנו כבר לא בתחרות.
בצדק. כדבריו - הוא כבר הראה מה אפשר לעשות בטור גם אם זה לא ייזקף כתוצאה רישמית בגלל המעקף.

על מייק המסלול הזה קטן. הגיבורים האמיתיים שלחמו בבוץ, בקור, בחום, בטיפוסים, בשלגים ובעשן - להם לא יחכה אף אחד בבורות האנטילופה - שמו של החור שהמארגנים קבעו כסיום.

ב2014 כל תוצאה תושווה לרכיבה הפנומנלית העל אנושית של הול. גם אם התוצאה לא תהיה רישמית היא תרחף שם למעלה ורק הישג שחד משמעית עולה עליה יצליח לתת לה להישטף הלאה במורד נהר הזכרונות של הטור.

בילי רייס. הזוכה האמיתי של הטור.ישן הלילה בפינדייל ויומינג. עוד מספר שעות ישגר לנו בוודאי את המסר היומי שלו. הוא עומד לעקוף את בלון כחול מספר 71 !!! המערכת מנסה להשיג את תגובתו של סטאפלר על הפרישה. אם יהיו עדכונים נבזיק אותם לפורום.

אמנם מעל למחצית מהמתחרים מבין המשתתפים טרם עברה את מחצית הדרך!!! חלקם לא יעשה זאת לעולם!!! אבל כבר יש ריח של סכום באוויר. הקרב הוכרע במערכה הראשונה. המאני טיים מאחורינו. נותר רק הצד הרישמי. לממש את מה שהתגבש. 
מרגע שמייק הול יגיע לשערי הגבול המקסיקני לא יוותר טעם אמיתי בטור הזה. רייס ימשיך להשיג בלונים. והמאבק על המקום השלישי, שהוא מאבק מרתק ומרשים, לא הצליח לחלחל לתודעת ציבור העוקבים הישראליים ולעורר איזשהו עיניין מיוחד. ניו מקסיקו תעלה בלהבות, מונטנה תהיה סחופת שטפונות, ורק עשרות רוכבים דואבים, קפוצי שפתיים, נשכחים מלב ורחוקים מדעת, ימשיכו לפלס את דרכם במסע האינסופי - עד הסוף באשר הוא סוף.

 

ג'סי קרלסון - השני בתחרות דיווח על מה שהוא זוכר מהאירוע בקומו. הוא זוכר הבזק ורעם ואז התעורר בקומו. מאז הוא לא רוכב באותו קצב למרות שמאתמול הוא זנח את הקומפניה ורוכב שוב לבד. גם הוא לקח את העיקוף מסביב לדליקה כמו הול. 

אם בילי רייס יגיע לאזור לאחר שהדליקה תכבה והדרכים יפתחו הוא יעשה מסלול מעגלי מלא על הנתיב הרישמי. הוא יעביר לנו וידאו מויומינג ברגע שקליטת האינטרנט תשתפר.