היה הכל מהכל , הנאה רצופה לצד סבל בלתי נקלט, היו הרבה רוכבי עלית אבל הספור האמיתי הוא  יאיר נחמיאס הגדול מכולם

 עזרא
אל תשאיר אותנו סקרנים,
אתה מכיר  לפחות כמונו היטב את יאיר, צנוע, רחוק מהכותרות והתמונות...
אז זרוק קצת פרורי מידע לאלה שישבו בבית עם התנור החם וערמונים..שלא נאלץ להפריע את מנוחת השכן 

האמת? התחלתי בשביל לפרוש , המשכתי בשביל התוצאה ואז נקלעתי למוד הישרדותי שהשתפר כשפגשתי את יאיר במנטה שדה בוקר, בהמשך משברונים קטנטנים הובילו למשבר גדול וכשנחלצתי ממנו והעשר שעות היו בהישג יד הטיובלס קרס, הכפיות נשברו, המשאבה לא עבדה  ורק חצי שעה לאחר מכן תוך שאני צועד שני קילומטר ברגל בנחל נקרות אל הכביש הגיעו המלאכים שתרמו לי משאבה ופנימית ספייר, בקצור בהמשך הבלוג

יאיר,
ככה ישבת צנוע על השטיח הבדואי, בלי להגיד מילה (-_*), כל הכבוד !

פשוט,
מלאכתם של צדיקים נעשית בידי אחרים.

באמת חוויה חזקה - 160 קילומטר שיש בהם הכל.

מתחילים בחצבה, רכיבת כביש בעליה מתונה לכיוון מעלה העקרבים, ירידה מטמטמת לאפיק של נחל צין ותחילת טיפוס בואך למעלה .
לפתע, ללא הודעה מוקדמת מגיעים לסט הסרפנטינות - כל עיקול ושינוי כיוון = קיר. נכנסים למצב טייס אוטומטי ומטפסים תוך שמירת כוחות כי הסיפור רק מתחיל וזה המעלה הראשון והקל מכולם.
בראש המעלה השחר מפציע, אוטוטו ניתן לכבות את הפנס.
רולינג הילס לכיוון כביש המפעלים שם שמאלה עד לפניה ימינה למכתש הגדול.ירידה קצרה עד לפתחת המכתש ושוב טיפוס מתון לקראת הכניסה לשטח, בדרך שחוצה את המכתש ויוצאת  במעלה אברהם.
עם עזיבת הכביש, מקלפים שכבת בגדים, משחררים את הבולמים ונכנסים ללונה פארק של מעלה ומטה עד לרגלי מעלה אברהם.
מכאן, מאמצים רגליים וחורקים שיניים על מנת שלא לרדת מן האופניים.
יוק - סרפנטינה ראשונה שמאלה,כולה מדורדרת עם שיפוע צד והרגל למטה - עוברים להליכה.
150 מטר של דרדרת, בורות ומדרגות סלע ושוב חורקים שיניים על גבי האופניים. קיר אימתני מכריע את האגו בפעם השניה, עד שגומרים עם הסאגה הזו יש כאלו עוד שתיים.
מראש המעלה, טיסה נמוכה לחציית כביש ירוחם שדה בוקר וכניסה ללופ שטוח ומהיר במגמת עליה קלה של 20 קילומטר לתחנת הדלק .
אחרי מנוחת קפה והצטיידות במים, כשיש לנו כבר 90 קילומטר ברגליים אנו שמים פעמנו למעלה צין אשר עוצב מחדש וניתן לטוס אותו מבלי ללטף את ידיות המעצור. ממשיכים ברולינגס הילס מהיר עד הפניה צפונה, לכיוון גשר הרכבת הגדול. חוצים תחתיו את המסילה וממשיכים לרכוב כשמימיננו מבצבץ פה ושם תוואי המסילה. במפגש עם נחל חווה, חוצים את המסילה בנסיעה דרך מעביר מים וממשיכים בדשדש של נחל חווה, במגמת עליה קלה.
אוטוטו, הנקודה בה פונים שמאלה ומתחילים לטפס לשלוחת צלמון. טיפוס ארוך ומתיש שבסיומו המיוחל מבחינים בירידה מדהימה לקראת הטיפוס הבא.
ברור שלמעצב הנוף הסתיימו הכדורים ואת המלנכוליה אליה נקלע, החליט לשכך באמצעות התעללות סדיסטית בנתיניו.
אחרי שהזלנו דמעה או שתיים, תפילה קצרה של הושיע נא, הבנו שאיש לא מקשיב ואין לנו ברירה - יאללה לעבודה.
שוב טסים בירידה, מתחילים ת'עליה ובעיקול הראשון שמאלה, הבורות והדרדרת מתגברים על מה שנשאר מן הרגליים ובאגו פגוע קורסים מן האופניים. 30 מטר צעידה ושוב אנחנו רוכבים בעליה.
אחרי שפרחה נשימתנו והרכסים מסביב מחזירים את ההד של פעימות ליבנו, נכנסים לטריפ של דארב א' סולטן (דרך המלך) - למטה למעלה למטה למעלה עד הירידה הרצחנית לנחל מרזבה.
טריפ לא נורמאלי של ירידה תלולה, חלקה מדורדרת, חלקה על פלטות של סלע וכדי למעוך את האגו, ממש עד דק, אפילו ירדנו פעמיים מן האופניים, כי הדרופ מפחיד והשכל ניצח.
נחל מרזבה נשפך יחד איתנו לנחל נקרות, הדשדש יבש ומתנהג כמו מים - בכלל לא עוצר את האופניים, נסיעה מהירה במגמת ירידה עד הפניה צפונה בציר המעינות.
יש לנו עוד כ-20 קילומטר כמעט מישוריים בשיפוע משתנה ומתחילים לדחוס ולדחוף את הפדלים כאילו אין מחר.
בחמשת הקילומטרים האחרונים, הרגשתי כי הספיק לי ושהגיע הזמן לדבר על הצימיצורי הזה בזמן עבר.
התפרעתי על הפדלים ולפתע הפתעה - בחזית שלנו עוד כקילומטר או שניים נקודת הסיום.
עברנו למצב של שיחרור, ובקאדנס גבוה כמעט בלי עומס נחתנו על צומת חצבה.

בסך הכל רכיבה טובה, מאתגרת את הגוף ואת הנפש. עוד אחת מחוויות החיים אשר משאירה את רישומה למועד בו רגעי העדנה יהיו בנויים מזכרונות.
האם אני שומע צימיצורי בזמן עתיד ?
האם יש לי בן זוג לפעם הבאה ?

רכבו איתי:
יורם פינדר, בוגר טראנסאלפ 2010.
יאיר שדה, רוכב גם בגרופי, תמצאו אותו בטיולים הנועזים של חן יגר (חן, לאן נעלמת ?)
אלי כהן, רוכב בגרופי - תותח, גם אותו תמצאו ברכיבות אתגר.

היה כייף לרכוב איתכם מודה לכם על החברה.

שתיה - ב-90 הקילומטר הראשונים סחבתי 3.5 ליטר 2 מתוכם איזוטון ורק אותו שתיתי. לחלק השני יצאתי עם 2 ליטר איזוטון וליטר מים - הנוזלים הספיקו לי בדיוק עד שהגעתי לסיום. במידת הצורך יכולתי להחזיק עוד פרק זמן ניכר ללא שתיה.

אינני נוהג לאכול בזמן רכיבה ואני מסתפק בסוכריות אנרגיה של GU.
יצאתי עם 7 אריזות (כל אחת שקולה לשני ג'לים) והשתמשתי רק בשלוש.
בנוסף שתיתי בקבוק מילקשייק של יוטבתה בתחנת הדלק ואכלתי אי אלו ערמונים מבושלים שניתן למצוא באריזות אטומות במרקטים.

את הרכיבה סיימתי במצב גופני מצויין ואחרי רכיבת השחרור עם הכלבות - אני מרגיש מוכן ליעד הבא.

 יאיר נו באמת,
לא יכולת להתקשר בהפסקה? נראה שהייתה לך רכיבת סופשבוע מפנקת.
מה ככה אתה לא מגיב להודעות? - רק 4 שעות אחרי המרוץ?

האמת כבוד לרכוב לידך בסתם סופי שבוע.
להת' בשטח

 יאיר נו באמת,
לא יכולת להתקשר בהפסקה? נראה שהייתה לך רכיבת סופשבוע מפנקת.
מה ככה אתה לא מגיב להודעות? - רק 4 שעות אחרי המרוץ?
האמת כבוד לרכוב לידך בסתם סופי שבוע.
להת' בשטח

אם היו מספרים לי שאנשים עושים כזה דבר, לא הייתי מאמין.
אם היו מספרים לי ש'הנחמיאס' עשה את זה, אני אפילו לא מרים גבה. ברור שעשה!
אחד אני מכיר אותו.

אהה כן הצעתי ליאיר לעצור לתמונה אבל הוא ראה לנגד עיניו רק את קו הסיום
פה הוא ברכיבה אחרי מעלה אברהם

אלי יקירי,

בצילומים אני ניראה עוד פחות טוב מאשר במציאות,
לכן, כששולפים מצלמה - אני בורח.
ולמראה הפורטרט שלך - מציע לך לנהוג באותה מדיניות ....

היתרון שלך עלי נעוץ בעובדה כי במציאות שלך, הקנקן מעיד על תכולתו המשובחת, אצלי הקנקן - מעט בעייתי .

אני פונה פה לקומונרים .
תעשו טובה תגידו גם לגרופאים שיש צ'ימיצורי   (לפני שהוא נערך).
ואם מישהו רוצה שותף לפעם הבאה שיקח אותי בחשבון

אני יעשה איתך את החצ'פורי (עוברים לעדה אחרת)

אי אפשר להעלות פה קבצים שהם לא תמונות, שלחתי לך את המסלול בהודעה פרטית.

איב - לשאלתך

במסלול אין סינגלים בכלל. 45 קמ ראשונים רכובים על כביש (בתוכם העלייה של מעלה עקרבים ).
אכן החלק הראשון יותר תובעני מהשני מכמה סיבות : 2/3 מהעלייות בחלק הראשון, רוח פנים מיגעת וקור מקפיא.
אני עשיתי את המסלול עם 26 שיכוך מלא אבל אין ספק שלבעללי ה-29 היה ייתרון רציני. מצד שני היה שם רוב מוחלט לז"ק - אז כל אחד שיעשה מה שהוא מוצא לנכון.

כפי שציינתי גם בפוסט שלי - אין ספק שצריכים כושר טוב, אפילו כושר טוב מאוד ויכולת לרכיבות ארוכות עם עלייות וכו אבל מעבר לכך הכל עניין של מהירות.
אני רכבתי את המסלול ב-13 שעות. עודד דנון ב-7.5 שעות. האם המאמץ שלו יותר גדול משלי ? לא בטוח - אני סבלתי את המסלול 5.5 שעות יותר ממנו ( חברים הזמן שלו פשוט בלתי נתפס ). החזקים שבחבורה גמעו את המסלול ב9.5 -10 שעות.
מה זה אומר עליי ואולי גם עלייך ? לא יותר מידי.
אם בשנה הבאה למשל אחליט בטפשותי לעשות את המסלול בשנית תהיה לי מטרה למשל לגמוע את המסלול ב-12 שעות. האם זה יהיה יותר קשה לי ? לא בטוח.

מה שכן בטוח - כל אחד בקצב שלו - תתנו כבוד למסלול הזה. טיול זה לא.


יאיר

כבוד למסיימים וליאיר קודם כל.
רשמת יפה, בכתיבה הקולחת שלך
זה נשמע כאילו זה קל הצ'ימיצ'ורי הזה. 

מי המציא את השם הזה לכל הרוחות.

צ'ימיצ'ורי, למי שלא יודע, זה רוטב ארגנטינאי לבשר על האש.
הגברת שלי מהתפוצה ההיא וראיתי אותה פעם מכינה. מה שאני זוכר זה:
שמן, חומץ, מלח, ערימה של פטרוזילייה, כנראה גם כוסברה וחצי טון שום....לתת לחומרים בקערה להשתכשך ולהתחבק אחד עם השני כמה שעות טובות ולהפוך למה שיהפוך כל בשר סתם למעדן חבל"ז...
מי שהדביק את שם הרוטב המשובח הזה לעינוי הסיזיפי הזה בשטח, זהמה שנותן לו טעם לחיים, חייב אשפוז דחוף ומיידי..!!

התכוונת למשהו כזה ?

סברתי שכאן תותחים רועמים
ומדברים על תותחים בשר ודם

הסתתם "אש" לחלבונים בשר ודם שום שמיר ופטרוזליה ...

 קורא אתכם לסדר :) כי הריר ....

שמעתי שהשתתפו גם תותחניות 

יש הבדל גדול>ענק בין :

צ'ימיצ'ורי
ל
צ'ימי - צ'ורי


בהצלחה למשתתפים  מסלול חגיגה , תהנו  
למרות הקור הצפוי  אל דאגה רפי משתתף :)