דובר מע"צ פרסם היום תוכנית גרנדיוזית לסלילת 450 ק"מ של שבילי אופניים בצמוד לכבישים ראשיים. על פניו יש כאן שינוי תפישתי שאפשר בהחלט לברך עליו:
ציטוט מהידיעה לעיתונות:
"אנו נמצאים בשלב הראשון של תכנון ארוך טווח", אומר שר התחבורה והבטיחות בדרכים ישראל כץ, "קיימת מודעות לצורך וחשוב לנו להתחיל את המהלך מוקדם ככל הניתן. הבדיקות של החברה הלאומית לדרכים מעידות כי ככל שהאפשרות תהיה זמינה יותר, כך יהיו לנהגים רבים יותר, הזדמנויות לוותר על הרכב ולהחליף אותו בזוג אופניים. גם מסע של אלף מילין מתחיל בסיבוב ראשון של הדוושה".
אפשר גם להתרשם מהדברים הבאים:
"לתפישתנו, שביל אופניים הוא הרבה יותר מאשר פס אספלט. בנוסף לסלילה ראויה, במדינה חמה כמו שלנו, יש מקום לחשיבה על הצללה ונקודות מים. השביל יאפשר נסיעה במהירות של 25-30 קמ"ש. לכביש שכזה יהיו שלוש מטרות מרכזיות – צמצום השימוש ברכב הפרטי, הסטת חלק מרוכבי הכביש והגברת הבטיחות לכולם. כך למשל, כבר כיום, בתכנית לסלילת כביש 411 בין מזכרת בתיה לכביש מספר 6, כלולה סלילת שביל האופניים, בין גבעת ברנר לצומת ביל"ו.
"אחד השינויים כתוצאה מסלילת השבילים, יהיה במצב הקיים כיום. במצב הנוכחי, חוץ מאשר בדרכים מהירות, מותר לרוכבי האופניים לנסוע בימין הדרך. זה החוק. הם אפילו לא מחוייבים לנסוע בשוליים. במקום בו יסלל בעתיד שביל, אסור יהיה לרכוב בכביש עצמו. גם אם נסלול באופן צנוע ועקבי, כל שנה ושנה בעשר השנים הקרובות, ניתן יהיה לראות בהמשך הדרך רשת מתוחזקת של שבילי אופניים".
אין ספק שמדובר בצעד קטן לתחבורה וצעד גדול לרוכבי האופניים, אבל בישראל - כמו בישראל - כנראה שאי אפשר לתכנן תוכנית כזו עד הסוף וכמו שצריך. אחרי שמסיימים לקרוא את הקומוניקט עם הציטוטים המפוצצים והתיאורים המשכנעים, מגיעים למפת שבילי האופניים ומגלים שמדובר במקרה הטוב באוסף של רצועות כבישים קצרות ולא קשורות. בולט במיוחד היעדרם של שבילי רכיבה ראויים דווקא באיזורי הרכיבה הפופולריים ביותר כמו המרובע והמשולש - וחבל....
מצ"ב מפת שבילי האופניים המתוכננים באזור המרכז והצפון
תפריט נגישות
ניגודיות עדינה
מונוכרום
הדגשת קישורים
חסימת אנימציה
פונט קריא
סגור
איפוס הגדרות נגישות
להורדת מודול נגישות חינם