מכיוון שהדיון נמשך דווקא בשרשור הזה, העתקתי את תגובתי גם לכאן, כדי להציג את הטיעונים שמצדדים בצימצום החובה לחבוש קסדה, כך שהחוק לא יוחל על רוכבים בגירים בעיר. לידיעת המצדדים בחובה - אני רוכב תמיד עם קסדה, גם בעיר, ובכל זאת מתנגד להחלת חוק חבישת קסדה גורף, במתכונתו הקיימת.
מי שנכנס ל"גרופי" הוא רוכב שטח, ואי חבישת קסדה נראית לו כדבר מטומטם, אבל לא כולם רוכבי שטח. יש אנשים (ונשים) שמעוניינים לרכב בעיר, ולהשתמש באופניים ככלי תחבורה. חלקם לא מוכנים לרכב עם קסדה, ובמבחן עלות מול תועלת לחברה, עדיף לכולנו (כמדינה) להסיר את החסם שנקרא "חובת חבישה קסדה לרוכבים בגירים בעיר" כדי שהשימוש באופניים ככלי תחבורה יגדל (למה? קיטון בצריכת נפט, פחות זיהום אויר, פחות גזי חממה, קיטון בזיהומי קרקע שנובעים משימוש במכוניות, פחות אנשים חולים, פחות אנשים שמנים, פחות מקרי סרטן, ועוד).
הרציונל בביטול החובה לחבוש קסדה בעיר נובע מכך שהנסיון בעולם מראה שהבטיחות מגיעה יחד עם מספר גדול של רוכבים (דבר שמעלה את המוּדעות לקיומם), ולא בשריון (קסדה) שעוטה כל אחד מהם. הסטטיסטיקה הפשוטה מראה שפחות בטוח להיות הולך רגל או נהג במכונית, אז מדוע אותם ארגוני בטיחות למיניהם, רופאים ,וחברי כנסת שנזעקים להגן על ראשינו, אינם מציעים שהולכי רגל ונהגים יחבשו קסדה? (רמז: חפשו את האינטרסים הכלכליים של יצרני המכוניות, שחוששים מ"תרבות של פחד" ובאנגלית "
Culture of Fear").
מימצאים ממדינות אחרות מצביעים על כך שדווקא במדינות שבהן יש הרבה רוכבי אופניים, אין חובת קסדה. דנמרק, הולנד, גרמניה כדוגמה. מימצאים מאותן מדינות מראים שלמרות שאין חובת קסדה, מספר הנפגעים כאשר הוא נמדד ביחס למספר הקילומטרים שנרכבו באותה מדינה,
נמוך יותר ביחס למדינות שבהן שיעור הרוכבים קטן (אנגליה, ארה"ב).
- התמונה שבקישור (
לחץ כאן) מציגה מתקן ספירה אלקטרוני שסופר את מספר רוכבי האופניים שעברו על גשר מסויים בקופנהגן.
- ביום הצילום עברו ליד המתקן 15,517 רוכבי אופניים. עד שעת חצות בה מתאפס המספר, הגיע כנראה ללמעלה מ-16,000.
- מ-1/1/2010 עד 30/6/2010 עברו את הגשר 1,822,975 רוכבי אופניים.
- 38% מהנסיעות העירוניות בקופנהגן נעשות באופניים.
מרבית רוכבי האופניים בקופנהגן רוכבים ללא קסדה, ובכל זאת הם מרגישים בטוחים. אחרת הם לא היו רוכבים על אופניים.
האם נראה לכם
שהאיש שבתמונה חושש לרכב? את האחריות לבטיחות שלו לוקחת קודם כל עיריית קופנהגן, שמשקיעה בתשתית, בהפרדת נתיבים, ובפעולות רבות נוספות. אם הוא ירגיש לא בטוח, הוא כלל לא ירכב על אופניים.
אם אתם רוצים הוכחה למידת ההשפעה שיש לחבישת קסדה על המוכנות לרכב, ראו את שיחת הוידאו עם הרוכבת מקופנהגן. במשך דקות ארוכות היא מסבירה מדוע חשוב לרכב על אופניים בעיר, אבל ראו את הבעת פניה ברגע שמזכירים רכיבה עם קסדה. אם אנחנו רוצים להסיר חסמים, צריך לבטל את חוק הקסדה, ולפחות לגבי רוכבים בגירים בעיר. דקה 09:58
בוידאו הזה.
לכן, במקום לקדם חוקים פופוליסטיים שנועדו כאילו להגן על חיי הרוכבים, ואשר לאמיתו של דבר נועדו להציג את האופניים ככלי תחבורה מסוכן, אך בפועל
גורמים לנזק עצום בעצם היות הקסדה חסם שגורם לחלק מהאנשים שלא לרכב על אופניים, צריך לקדם חוקים שיחייבו את המדינה, הרשויות וגורמים אחרים להשקיע בתשתית מתאימה ולתת תמריצים מתאימים, ותראו שגם בישראל יעברו רבים להשתמש באופניים ככלי תחבורה.
בקרו באתר bike2work.co.il