מצד אחד זה הזוי מכדי להיות אמיתי.

מצד שני להיות באותו צד של אחיותנו השומרות במחסומי ווטש עושה לי חלחלה בכל הגוף.

מצד שלישי יש כאן איזה עניין לא סגור בין גמל לפרה..

אז אני בא. בשביל הרכיבה.

ונראה גם מה הסיפור של הגמל הזה..

כשהמפקח על הביטוח החליט להעלות את הפרמיות של פוליסות ביטוח החובה לאופנוענים - קמה התארגנות והתנגדות עממית,  בהובלת מועדון האופנועים. 
במשך מספר חודשים, אחת לשבועיים נחסמו צירים ראשיים בגוש דן ובמקומות נוספים.
מאבק האופנוענים זכה לאהדה ולהערכה ציבורית נרחבת, נרתמו לעזרתו לא מעט חברי כנסת, בכללם מספר חברים בוועדת הכספים.
המפקח על הביטוח, רגולטור בעל סמכויות וכח אכיפה נמוך משל הרט"ג, עמד בלחצים והמאבק לא נשא פרי.

חלופה למאבק העממי נמצאה בדמות התפקדות מסיבית של אופנוענים לליכוד וזאת ללא כל קשר לדעותיהם הפוליטיות של האנשים. 
התקווה היא, כי לחץ ציבורי אפקטיבי (אלקטורלי), על קובעי מדיניות ומקבלי ההחלטות - ישא בסופו של דבר פרי.

ומדוע הבאתי כאן את אלה הדברים?
כי אני פשוט מופתע לראות כל כך הרבה אנשים חכמים, כאלו שאני מכיר אישית ואף מעריך, מתנהגים כעדת ילדי צופים משולהבים.

רבותי,
מניעיו של אוהד הפקח אינם מעניינים, העובדה הבסיסית והקובעת היא, כי מבחינה חוקית, אסור לרכב במסלול המכונה גמל אדום. 
תתארגנו, תגיעו לנקודת היציאה בהמוניכם וארבעה פקחים יפיצו אתכם לכל רוח כאילו אתם חבורת עכברים.
עצתי: ארגנו את הרכיבה בירושלים, ביום חול רגיל, בקרו במתחם הכנסת ומשרדי הממשלה, בחזית משרדי הרט"ג. ואז,  אולי תגרמו לאיזושהי תהודה ציבורית. ( אשמח להגיע גם אני).
הדבר ידרוש מחלקכם הקרבה של יום חופש או הפסד יום עבודה - ואם לכך אינכם מוכנים, חבל על זמנכם ועל המילים שאתם מבזבזים.

כרגע, אתם סתם חבורה של בכיינים וצווחנים, אשר מעוררת גיחוך וסיפוק בליבם של הפקחים.

ואז יהיה נחמד לראות את "כולנו" מבקשים להישפט במקום לשלם קנס
מת לראות את זה בשידור חי !

בודאי נכון לגבי. אלא שכדי להגיע למכנה משותף רחב אני מוכן להתפשר.
גם אם מדובר על רכיבה במסלול שכבר רכבתי בו בעבר...

כל מחאה מתחילה ממקום כל שהוא . הנק' הזו היא
נקודה טובה להתחלה . לא ניפסול שום צעד ווהצעה 
של רכיבה לאיזור הכנסת היא רעיון לא רע בכלל להמשך
הדרך .

ערן
דעתי קרובה יותר לשלך מאשר לדעת המארגנים.
אבל זוהי השעה להתייצב גם אם אתה בדעת מיעוט.

אם לא נדע לקבל את רוח הכלל ואת דעת הרוב נסתום את הגולל על רעיון "הכוח של רוכבי האופניים כחבורה מגובשת". נהיה אספסוף חסר עמוד שידרה.
תמיד יהיה מישהו שחושב אחרת. 
לאירוע הזה מצווה להגיע לא רק מי שמאמין שזו הדרך. אלא מי שמאמין שלרוכבי השטח בישראל יש זכות להגיד משהו כקבוצה ושלא דרך האיגוד.

ומי שפתאום מרגיש שבגמל הוא עובר על החוק, שיתייצב ושיעשה אחרי הפתיחה מסלול דרך המנחת ולא את הגמל.

דודי,

רעיון הרכיבה כפי שהוא מוצג כרגע הינו מכניזם ידוע ובדוק לשילהוב של אספסוף.
האם לאספסוף יש חוט שידרה? זאת  נלמד לאחר שיעמוד מול פקחי הרט"ג.

ולבקשתו של גיא בשירשור השכן אוסיף ואומר כי רכבתי את גמל אדום, רכבתי בשבילים נוספים אשר על פי החוק היבש עדיין אסורים .
יחד עם זאת :
לא אעלה בדעתי לבצע רכיבת מחאה, אשר מתפקידה לייצר הד ולזכות באהדה, כאשר אני צופה את כשלונה מלכתחילה.

יש אלטרנטיבה חוקית:

פתחתי רכיבת מחאה נוספת. הכוונה ליצור מסה קריטית בכביש על מנת להדגיש כי אנחנו לא מכוניות.

הרכיבה תצא ממבואות ירושלים (תחנה מרכזית) למשרדי רט"ג ומשם לכנסת.

נוכחותכם חיונית.

אופיר
מה האפקט של רכיבת מחאה ביום שבת בירושלים?????

גם לא יעזור.
בפסח כל מוסדות הממשלה בחופשה מרוכזת...

גיא,

אתה יודע שאני מהצד הנכון. 
ובכל זאת - מדובר ברכיבת מחאה טפשית, שלא תצליח וגם אסור להציע אותה, מכל אותן סיבות מגוונות שכבר צויינו.

וההבדלים הרבים בין חוקי הרט"ג, לחוק המדרכות לו היה, 
הינם שזה האחרון מדבר על "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה" ונוגע בכולם, ואילו כאן, הציבור הינו בסה"כ כ-300 רוכבים, ללא קול ולובי... 
הינם שזה האחרון היה נעצר עוד בכנסת, ואילו זה כבר נקבע מזמן ושרד שנים...
הינם שזה האחרון היה מצריך משאבים רבים, ואילו זה קל מאוד לביצוע ומשתלם...  
הינם שזה האחרון היה מציע ראציונאליזציה, אלטרנטיבה וכן קמפיין סברה וגם יידוע ברור מראש ובשטח, ואילו זה נעשה בתחום האפור, בעמימות, ללא הסבר או הגיון, ללא שילוט ומיפוי מדויקים אם בכלל...
הינם ש...

בקיצור,
אין מה להשוות.

אם היה חוק נגד מדרכות - הייתי מגיע. אולי.


(ועוד דבר - איני מכיר ולו חבר אחד שלי, הרוכב על אופנוע או קטנוע, שנטל חלק מהפגנות הרוכבים בזמנו, כפי שציין יאיר. 
גם אני לא השתתפתי מאלף סיבות (ותירוצים). 
לא מאמין שיגיעו אפילו 50 רוכבים לאירוע כזה בשטח. גם לא במשרדי הממשל).

מעדיף שהעניין יטופל בדרכים יעילות יותר (כמו מרבית החוקים, למי שלא יודע: לובי, לובי ועוד לובי. ישיר, לא מההמון - שאף אחד לא באמת סופר אותו). 

ובינתיים, ארכב לי להנאתי עם חבריי. בשקט.
גם אתה, מן הסתם.

ערן,

די, חלאס להרפות את אלו שפועלים למענך.
איך היית מרגיש אם היית קורא לציבור לבוא לפעילות שאתה מארגן, עם תגובות "אין טעם לבוא כי זה במילא לא יעזור"

כל פעילות עוזרת, מה יותר ומה פחות.

נושא המדרכות מאד דומה למקרה הזה, כי אין שום חוק שאוסר רכיבה בשמורות. מה שיש זו תקנה שמגדירה אופניים ככלי רכב. ולכלי רכב כידוע אסור לנסוע בשבילים של הולכי רגל.

ערן,

בכל נושא ובכל דיון יש מגוון דעות.
גם אני לא משוכנע שהטיול לגמל האדום זו הדרך הנכונה.
גם דודי לא משוכנע בכך.

אבל נכון במקרה זה להצטרף לעגלה.

זו גם הזדמנות טובה להנות, להפגש, להחליף דעות :-)

טבעם של גופים, מכל תחומי החיים, הוא השאיפה לגדול, להתעצם ולצבור...כסף, השפעה, כוח, שליטה. 
ככל שהארגון גדול או חזק יותר כך הוא דוחף\נדחף להשיג עוד
נסו לקחת לענק כלכלי נתח שוק ותקבלו מלחמת חורמה.
נסו לקחת לפוליטיקאים כוח ושליטה ותקבלו מלחמת עולם.
נסו לקחת לרט"ג כמה סינגלים לנשמה ותקבלו מארבים, קנסות ומשפטים.
מי שרוצה לקבל את ה"גמל האדום" בחזרה או את "דרך הבשמים" האמיתית שרצה ברובה מעל הגדה הצפונית של נחל נקרות ולא בשביל הג'יפים המפגר הזה למטה, וחושב שהרט"ג יגיש לו אותם על מגש ויוותר על חלק מכוחו, שיחכה בישיבה....
מהזווית השלי נראה שדיבורים והידברות לא יזיזו כלום לאף אחד, ואם רוצים באמת לעצור את הסחף ולשנות משהו צריך לעשות מעשה. הרט"ג לא ייתן כלום אלא אם ייאלץ לתת, כך או אחרת. ככל שנצליח ליצור לחץ רב יותר כך יגדל הסיכוי לקבל את מה שאנחנו חושבים שמגיע לנו.
ההיסטוריה מלמדת אותנו שדברים לא משתנים, צריך שמישהו ישנה אותם. ההיסטוריה גם מלמדת שככל שאותם הרוצים לשנות מוכנים לשלם את מחיר בנסיונם לשנות, כך עולים סיכויי ההצלחה.
לשלם אפשר בזמן, בכסף, בתדמית ציבורית וכבוד, בבריאות ואפילו בחיים. לא שאני חלילה חושב שהמאבק הזה צריך אפילו להתקרב לזה אבל רצון לשנות ללא נכונות "לשלם" הוא נאיבי וילדותי.
 אם לאורך ההיסטוריה אנשים לא היו מנסים לשנות כלום כי זה לא חוקי היינו כולנו חוסים תחת צל שחור ארוך של חוקים ותקנות שנועדו להנציח מצב. מה גם שהחוק הוא לא חוק אלא פרשנות מעוותת של תקנה ארכאית.
כל דבר בעולמנו בנוי על איזונים. ככל שהאיזון מתערער כך נדרש כוח חיצוני שיבוא ויאזן אותו. האיזון בין הרט"ג לירוקי האופניים מעורער קשות לרעתנו ויחייב מתישהו כוח שיחזיר את האיזון שאבד. הכוח הזה הוא האנשים שיהיו מוכנים
"לשלם"
מי שחושב להחריש ולחכות עד יעבור זעם, הוא לא יעבור.
ליאיר ואל קפיטן, לפעמים הגיון ושיקול דעת לא מספיקים. לפעמים צריך גם לחשוב מהבטן, מהלב בלי לחשב סיכויים.
רק כך מנצחים באמת.

איב, גיא, דודי.

בוא נסכם שכולנו מסכימים על המטרות (לפחות חלקן), רק חלוקים על הדרך.

בואו נסכם גם שנכון לפצל כוחות ולפעול בשני ראשי חץ: 
מחאתי-תודעתי <> משפטי-פוליטי. 
זה, גם זה - ילווה בראש חץ משלים של יח"צ.

אישית, יש לי הרגשה שהשני יהיה יעיל יותר, מהיר ואפקטיבי יותר, ובעל השלכות קבועות ולא זמניות.

צריך לדעת לזהות מתי יעדים תקשורתיים (יידוע, שינוי עמדות תפישתיות, מחאה ציבורית) הם מטרות הפעילות המיידית, ויספקו את הסחורה גם לטווח הבא; 
ומתי יעדים תוצאתיים (שינוי בשטח, חקיקה) הם העיקר, ובלעדיהם לא יקרה כלום. 
לפעמים התוצאה מגיעה בד בבד עם הפאן התקשורתי, וכהמשך ישיר לו. 
לפעמים הפאן התקשורתי רק מזיק לתוצאות ולהשגתן. 
יש דוגמאות רבות בהיסטוריה הישראלית הקצרה - ומתחומים רבים ומגוונים - לשני המקרים. יש והמחאה עובדת, ויש שהיא מעכבת.

איך אמר איב: צריך לאלץ את הרט"ג להשתנות.
וכשמשהו קורא לעזרה, רואים שהוא במצוקה ורק מנוע מלהשתנות - אשמח לעזור לו...
ושינוי, בהיבט הסמכות, המטרות והמגמות של רט"ג - יגיע רק כהנחתה מלמעלה. כי כל עוד מדובר בכסף, ולא בראיה ירוקה אידיאלסטית - לא יבוא שינוי. ואתם יכולים לבצע עשר רכיבות מחאה...

רט"ג הפך לגוף בירוקרטי. גולם שעלה על יוצרו ומתנהל לשם קיומו.
מגוף ירוק בעל סמכויות פיקוח ושימור למען המדינה ותושביה - הפך לגוף השואף לצמוח כמו גידול, שמשתמש לרעה ולאיפה בסמכויותיו, ונוטל בעלות על המדינה מידי תושביה. 
כמעט ללא דין או דיין. מן הסתם, גם בגלל שהמשרד לאיכות הסביבה הפך למשרד נטול אופי ועמוד שדרה.
לא סתם חל"ט כבר אינם רואים עין בעין את פעילות רט"ג בהרבה מקרים (נחל יתלה ושות', רק דוגמה אחת). כי רט"ג כבר לא בדיוק ירוקים... (הירוק אצל מנכ"ל רט"ג הוא מסוג אחר)... 

במקום להתנהל כמו קק"ל, מעדיפים ברט"ג להתנהל כמו מנהל מקרקעי ישראל.
המשרד לאיכות הסביבה אינו משרד המושפע מהציבור. מחאות ירוקות מעולם לא זכו להצלחות מיוחדות בארץ.
אין על הרט"ג כל השפעה מידי הציבור. גם ללא כל גביה ממטמון או מהגנים - הרט"ג ימשיך להתקיים (כולל תקציב ממשלתי).

אז ברומא - תתנהג כרומאי, 
היכן שיש משמעות לציבור - השתמש בציבור;
והיכן שמדובר בכוחות פוליטיים - השתמש בפוליטיקה.

רפי,

הדרך היחידה והכי מהירה כדי לטפל בקונפליקט הזה היא הידברות וגישור עצמי.

כבר המון שנים מנסים את הדרך הזו. רבים וטובים. אך ללא הואיל.
מדובר בחבורה פאנטית ואין דרך מהירה לשכנע אותה.

לכן צריך גם דרכים אחרות:
 - רכיבת מחאה בגמל האדום 
 - המשך רכיבה יומיומי בסינגלים בכל הארץ
 - מאבק ציבורי
 - מאבק משפטי
 - הדברות
 - ועוד ועוד...

חברים, זו לא מלחמה.
ואם כן, אז כדאי שננצח בה.

תנו לי שם של נציגנו- אני אסדר מפגש עם השר.

תנו צ'אנס.

צביקה,

אנחנו מנצחים את הרט"ג כל יום וכל הזמן.
עצם העובדה שאתה ואני וכולנו ממשיכים לרכוב בסינגלים בכל רחבי המדינה, עצם העובדה שמצטרפים כל יום רוכבים חדשים, עצם העובדה שהם לא מצליחים בטיעון ההזוי שלהם שמשווה אופניים לג'יפ.

הם מגיבים בפאניקה, הם מגיבים בשקרים, וזה הרי צפוי...

העדרות ה של וועדה  מייצגת  פשוט זועקת  לשמיים 
 רוכבי השטח ולא רק של גרופי זקוקים ליצוג משותף 
שיקבל החלטות ואנו נלך אחריו 
 
ברגע שתיפול לידנו הזדמנות של מפגש עם אישיות משפיעה 
נתחיל לריב  ואין טעם למנות את הסיבות לוויכוחים שיתעוררו ברגע האמת 

הכל כתוב בדפי ההיסטוריה