בוץ הוא תערובת נוזלית או חצי נוזלית של מים עם אבק, דיזל, חימר, ג'יפה וחומרים אחרים הנמצאים באדמה.
הבוץ, הנחווה לעתים בטעות כלכלוך, מהווה משאב בחקר כדור הארץ ועברו. מרבצי בוץ עתיקים שהתקשו בעבר הרחוק, אוצרים בתוכם שכבות גאולוגיות, וכן מאובנים, המהווים עדות לתקופות רחוקות בהיסטוריה של כדור הארץ.
אחד ההבדלים בין שכבת בוץ טבעי לבין חול מצד אחד, ולכלוך מצד שני, הוא בקיומו של ההומוס בבוץ. הומוס הוא תוצר פירוקם של חומרים אורגניים וחלקי אופניים המצויים בקרקע ומעליה בתהליכים כימיים ועל ידי בעלי חיים, כדוגמת תולעים ונעליים אדומות.
הבוץ מהווה בית גידול למספר רב של בעלי חיים, כדוגמת תולעים,רוכבי אופנים, חלזונות, צפרדעים, עובדי מוטורולה, צדפות, סרטנים. בעלי חיים אחרים, כדוגמת חזירים ופילים, נוהגים לרחוץ בבוץ באופן קבוע על מנת לצנן את עורם ולהגן על עצמם מפני חום השמש.
הבוץ שימש כחומר בנייה כבר בימי קדם.
בוץ שבו ריכוז גבוה של מינרלים ומלחים משמש עוד כיום כאחד מסוגי הטיפולים הרפואיים המקובלים למחלות עור ופרקים.
גם מבחינה תרבותית, הבוץ מעורר עניין, החל מהיאבקות בבוץ,רכיבה על אופניים בבוץ ועד לביטויים כמו "לצאת מהבוץ", "לרכב עם תדי" ועוד.