את אביב הכרתי במדבר, UD הביא אותו לאחד מטיולי המדבר של שומרי הגן.
ברכיבה התגלו שתי תכונות יסוד שלו:
1. הוא מאחר
2. הוא ממהר
וכך למרות שעדכנתי אותו בכביש שעוד 200 מטר פונים שמאלה למעלה זרון, המשיך אביב בדהרה על הגרי פישר 29 אינץ' שלו והיה לרוכב היחיד שירד למיצד זוהר בשביל הולכי הרגל.
דוביק (הבן של אודי) הגיב שזה השילוב המפגר של רופא שהוא גם מטכ"ליסט.
ביום שישי הגיע טלפון "עזרא, זה אביב, לאן רוכבים מחר?" כשהתאוששתי מההלם הראשוני, מההסבר שאני לא רוכב בשבת ומכך שאני לא מקיים הבטחות ולוקח אותו שוב למדבר, שדכתי אותו לרובי שירד איתו למחרת למעלה העקרבים.
בטלפון השלישי כבר הכנסתי אותו לזכרון הטלפון, ברכיבה הבאה בבארי (לאחר איחור) הוא הביא את הרעיון:
ספר ילדים עם סטטוסקופ מלווה בספור , הסברים ואנקדוטות שהרי כל אם עברייה תשמח שבנה יהיה רופא\וטרינר ובאותה הזדמנות הילד יפסיק להרתע מהמכשיר העגול ,הקר והמתכתי המונח על החזה.
משם פנינו לרכיבות באזור משרדו של הגרפיקאי ואפילו חויתי רכיבה בקבוצת SYNT עם מיטרני שנגרר איתי אליו (בהזדמנות זו הריני פורס התנצלותי בפני כל הגרפיקאים באתר, אפנה אליכם בספר הבא).
צביה הפכה למנקדת הרשמית של הספר, רובי למדפיס, אריאל מונה לפלייריסט ואלחנן יופקד על השמת קישורים לבלוג זה
 ולסיום:יש כאן איזה מפיץ בגרופי?