|
מבריק
ממש חתיכת הסטוריה.כיף לקרא.
מיטרני
   
(23/08/2006 22:49:48)
|
|
כתבה מדהימה ומרגשת
בשנת 1979 היו לכם אופנים עם שלושה הילוכים.זה סטייל גבוה כמו אופני הרים היום במחיר של 15,000 ש"ח. באותה שנה רכבתי עם חבר, מסלול מרמת גן לנצרת וכפר החורש ביום אחד. חזרנו עם המשאית של מחנה הקיץ.
ריגשת אותי בכל מילה שבכתבה, העלת בי זכרונות מדהימים.
תודה
ronenbanana
   
(24/08/2006 01:12:50)
|
|
גדול...!!!
פשוט איין מילים
לתומי חשבתי שהמצאנו את הגלגל...
והנה, כבר במאה שעברה רכבו. ועוד הרבה
קקטוס
   
(24/08/2006 14:04:07)
|
|
היו זמנים..
חוויה מיוחדת ומאתגרת. לא בא לך לנסות לשחזר אותה?
ליליאן
   
(24/08/2006 14:31:46)
|
|
כל הכבוד עלי
יופי של חומר מובא בצורה מעניינת תודה שחשבת עלינו
גוד
   
(24/08/2006 14:51:23)
|
|
מדהים
למרות שאני צעיר בשנות אור...
נהנתי לקרוא.
אפי שמס
   
(24/08/2006 15:29:01)
|
|
איזה מסמך !
טיול שהוא חוויה לחיים בנופים מדהימים כיף שזכיתם לעשות טיול כזה
שי כהן
   
(24/08/2006 15:30:29)
|
|
נשמע כמו אגדה
לולא התמונות, המסמכים והסיפור עצמו. המרחק העצום, החום, האמצעים הדלים עוד עושים את המסע ההסטורי הזה למרתק ביותר. כל הכבוד על המאמץ לשחזרו!
אריאל מרגלית
   
(24/08/2006 15:35:50)
|
|
לדעתי ,
גם אם את היום בת 31 - בדיוק נולדת אז :-)
עלי , מרתק ומרגש
חבל שלא באתם לבקר בעציון (ביקעת הירח)
אילו הייתם שורדים את העליה מאילת לבסיס הייתם זוכים לירידה מדהימה בדרך חזרה
i_dit
   
(24/08/2006 15:36:35)
|
|
יותר אין ספק בליבי
עלי, אתה הכי מתאים להיות מאסף בטיולי הקבוצה.
רק אל תשכח להביא: "סמרטוט, משמנת, בד שמיר, והכי חשוב שרשרת להילוכים בטורפדו"
אתם ענקים, אחד אחד. אגב מה עם צביקה כיום, עדיין רוכב?
gadic
   
(24/08/2006 15:54:52)
|
|
מסמך מאלף
קראתי בהנאה,ממש מרגש. טיול מאלף ,הצירוף של רכיבה וצלילה -מעלף.מישהו עוד עושה דברים כאלה היום .
שלומית
   
(24/08/2006 16:17:38)
|
|
מה עם צביקה
לאחר יותר מ- 25 שנים בהם לא עלה על אופניים, הצטרף צביקה (המכונה "צוואי") לפני שבוע לגרופי, ולקבוצת SYNT (המהוללת) ואפילו השתתף בטיול בסירקין (כן, היה חם ומעייף בפעם הראשונה). אנו תקווה שבקרוב יקנה גם אופניים משלו ויהיה כאחד מאיתנו.
עלי
   
(24/08/2006 17:23:37)
|
|
פנטסטי!!!!
נחום ר
   
(24/08/2006 20:45:59)
|
|
איך לא פתחת בגרופי?
.עזרא.
   
(25/08/2006 13:26:04)
|
|
באמת חבל
היה לי בדיוק וירוס במחשב (IBM 360)
עלי
   
(25/08/2006 16:25:56)
|
|
עלי
נהנתי לקרוא עכשיו אני משוכנעת שאוכל
תמיד לסמוך עליך ולרכב לצדכך במאסף
חנהה
   
(26/08/2006 18:03:49)
|
|
סיפור טוב לנכדים
אם עלי לא היה מעלה את הכתבה הזו
הסיפור היה נשאר רק לנכדים שלנו
ורציתי לומר שבטיול האחרון מכפר סירקין
היה לי קשה פי כמה מהטיול ההוא שהיה רק הנאה
הנס הרפואי קרה כמה ימים עברו מאז טיול אתכם ואני מתפקד . . . .
קצת באלכסון אבל מתפקד
כל הכבוד לכם על הפעילות המבורכת
צביקה
צוואי
   
(26/08/2006 23:45:50)
|
|
עלי צביקה
היום היו קוראים לזה שביל ישראל.
מזל שלא ידעתם כמה זה קשה, אחרת לא היתה כתבה היום.
זה היופי והמזל של המתחילים
תמימות מביאה לפעמים לחויות מהממות.
דלי
   
(27/08/2006 08:02:47)
|
|
אנשים מברזל ספינת עץ
טיול מדהים כזה באופניים פשוטות כלכך מוכיח לכולנו שאמנם הציוד עוזר לנוחות אולם אין כמו רצון עז ונשמה .
נהניתי לקרוא את הכתבה המדהימה אשר הזכירה לי נשכחות כמו טיול מכפ"ס לחיפה וחזרה ביום אחד על אופני מיני כולל טיפוס בכרמל לשם ביקור אצל דודה של אחד החברים.
עמית k2
   
(27/08/2006 09:36:17)
|
|
זכרונות
בשנת 1975 דווקא היו לי אופני ראלי עם 10 הילוכים 2 קדמים ו5 בגלגל האחורי כך זה קראו לזה אז. המחיר היה 5000 ש"ח קניתי במצמן! רק התחילו המועדונים גלגלי עץ וכדומה וכבר סתסכן בניהם.
משאבת חרום היתה בעצם מיכל סיפולוקס שהוצמד לונטיל
brdany
   
(31/08/2006 17:10:17)
|
|
מהנה
נהניתי לקרוא את אשר עבר עליכם כאשר הייתי בן 4:-) וכל שנותר לי זה רק קינאה והעלאת זיכרונות , כי שנתיים לאחר מכן חברתי לאבי אשר שירת באופירה ובנעמה הייתה הצלילה הראשונה בחיי(בגיל 6).
*דורון*
   
(31/08/2006 17:55:30)
|
|
לא שקלים חדשים
לירות ישראליות.
ולשם השוואה ניתן לראות שבכתבה למעלה כתוב שהארוחה עלתה 80 ל"י.
אם נניח שארוחה היום עולה 60 ש"ח אז 5000 ל"י אז זה היום 3750 ש"ח. קבלת מחיר מציאה!
עלי
   
(31/08/2006 18:08:12)
|
|
פשוט תענוג לקרוא!
ממש נהנתי מהכתבה :)
מרגש לחשוב מה אפשר לעשות עם אופניים
פשוטות כל כך, וכבדות לאין שיעור ממה שיש לנו היום.
הכל תלוי ברצון!
Thunder Storm
   
(03/09/2006 00:22:33)
|
|
סיפור נפלא
נהניתי לקרוא את סיפור המסע שלכם.
בשנת 78' קיבלתי מאבא שלי אופני בלון אמריקאיות עם שלושה הילוכים בנבה האחורית מתוצרת Sturmey-Archer.
אבי עדיין רוכב על אופניים דומות.
הנה לינק לתיאור ההילוכים האלו + תרשים בסוף.
http://sheldonbrown.com/sturmey-archer.html
תודה.
ארבלי
   
(05/09/2006 16:17:12)
|
|
איזה אתר!
זהו בדיוק הציר עם 3 הילוכים שפועלים בגיר פלנטארי, ועם בלם פנימי עליו דברתי. אני אשמור את הלינק forever. תודה
עלי
   
(05/09/2006 23:30:48)
|
|
על זה נאמר...
עלי, בתחתית של גיר היה רשום "ברוך ג'מילי"?
זה הגיר שששת ואני השארנו ב48'!
שלחתי לך מייל עם עוד כמה לינקים מעניינים.
עפר
ארבלי
   
(06/09/2006 14:27:32)
|
|
סיפור מדהים...
סיפור מופלא על אומץ, ידידות ואתגר. פשוט סיפור מופלא מאין כמוהו. בשנה זו הייתי בן 3. ישר כוח.
גל אריה
   
(09/09/2006 00:23:20)
|
|
איו מילי-מדהים
להאמין שכל זה יכול להיות גם היום
רק מה לכיוון צפון -ללבנון או סוריה אבל עם עלייה לחרמון ללא ש"מ
בשביל גולני ???
נהנתי לקרוא
yehodap
   
(10/09/2006 23:26:40)
|
|
ענק
אמנון סימון
   
(11/09/2006 09:13:41)
|
|
איזה יופי
ממחוזות ילדותי. סוף סוף מושגים שגם אני מבין
tal
   
(11/09/2006 15:52:18)
|
|
מדהים ונוסטלגי
גם לי היו בשנת 1976 אפני ICM (שקניתי במצמן) עם שלושה הילוכים בגיר פלניטארי ו V-breaks.
המסע הראשון שלי באותם שנים היה מחולון לדרך בורמה באזור הראל וחזרה.
NissimT
   
(17/10/2006 10:16:35)
|
|
התמוגגתי
ב-75 אמנם כבר הייתי סטודנט. אבל כמה שנים קודם (לפני ששת הימים, כך שלא היה לנו סיני וכל זה) חרשתי הרבה ק"מז' ברחבי הארץ על ה"חרש-אופן" נטולי ההילוכים, אבל עם טורפדו. הויכוח התמידי היה מה יותר טוב- "דהר" או "חרשופן" המכונה בפי אנשי "דהר" - "חרא של שפן". אח"כ באו בצרעה עם ה ICM וזה היה כמעט "ראלי" (ו"ראלי" היו ה"סנטה-קרוז" או "קנונדייל" של אז) הרבה חום בלב לקרוא את הכתבה.
sachi
   
(20/11/2006 19:07:34)
|
|
חרש אופן עוד עובד
לא מזמן ביקרתי במפעל דשנים וחומרי כימיים במפרץ חיפה וגיליתי שאופני חרש אופן(כמדומני) משמשות שם ככלי תחבורה מפעלי לתנועת עובדים בתוך אתר החברה.
אגב, לנו בשנות השישים היה זוג אופניים מתוצרת חברת "שטייר" הצ'כית שמייצרת משאיות ואוטובוסים עד היום.
נדב ב
   
(22/12/2006 06:12:55)
|
|
כתבה מדהימה
הייתי שמח לראות יותר תמונות. לדור שלא ידע את סיני זה קצת עצוב. אגב HOC הלא הוא מפעל חרש אופן היה קיים בשנות ה-90 בפ"ת ואפילו ביקרתי שם בקו הייצור. הם ממש ייצרו חלקי אופניים כולל שילדה ומזלג ולא רק הרכיבו.
nathandor
   
(14/02/2007 10:01:59)
|
|
חרש אופן
המפעל חרש אופן חיי וקיים , מייצר אופניים מיוחדים כמו תלת אופן
הם שכנים שלי בעבודה להלן הפרטים
"חרש-אופן תעשית אופניים בע"מ
טלפון: 03-9221742
פקס: 03-9247451
כתובת: שנקר אריה 7 קרית אריה פתח תקוה
מיקוד: 49513 "
חיפשתי פנימית לאופניים והגעתי אליהם
מאולם הייצור נשאר חדרון קטן בירכתיים.
באולם היצור עצמו מוכרים ציוד וחמרים למלאכת יד חנות בשם "מלאכת מחשבת"
כנראה עדיין לא כדאי ליבא תלת אופניים אז . . . . . . מתפרנסים
צוואי
   
(16/03/2007 20:40:30)
|
|
אופני דהר
היה לי הכבוד לשחזר אופני ענק מתוצרת דהר עם חישוקים "28 שמצאתי בבית פרטי באבן יהודה שאותו הוזמנתי ע"י היורשים "לנקות"לפני מכירה.
מלבד חופש בטורפדו מה שמקשה קצת בהפעלת המעצור האחורי הכל במצב מצויין הדבר היחידי שהחלפתי היה הצמיגים שהשגתי בעמל רב ."28*1.5 .כחובב נוסטלגיה אשמח לקבל כל פרט על היצרן.
tamirkfir
   
(02/04/2007 13:42:28)
|
|
לא הייתם לבד!
ב 1977 קניתי עם המענק שחרור "ראלי ספורט" עם 10 הילוכים, ויצאנו חברי אריק עם אופני "פיג'ו" 5 הילוכים (פלטה אחת מקדימה) ואני, ספונטנית וללא כל הכנה מוקדמת לנואייבה. הצטיידנו בקופסאות לוף, חומוס "תלמה", 2 כפיות לתיקון פנצ'ר, בד שמיר, שני וינטילים, ומשאבה. נסענו ברכבת לירושלים (4 שעות!) משם על האופניים ליריחו, עין גדי, סדום, וישננו בחצר עין יהב, למחרת התייבשנו בערבה והגענו ברגל ובאפיסת כוחות לגרופית, וביום השלישי הגענו לנביעות. אחרי יומיים בדיונה הגדולה יצאנו על האופניים צפונה דרך מצפה רמון עד באר שבע בשלושה ימים וים של תקלות, ומישם ברכבת לתל אביב. חבל, חבל שאין לי תמונות!
מישו
   
(30/05/2007 19:05:57)
|
|
הייתי בשארם א-שייך
שרתתי שם החל מ-1976 ועד 1979 על סטי"ל ואז הוותיקים אמרו לנו שפעם היו ספינות מעץ ומלחים מברזל,
ואני משליח את זה עליכם, כלומר : אתם אנשי הברזל שרכבו על, בוא נגיד עץ.
לעומת היום שאנחנו לא אי אי אי אנשי ברזל..
כל הכבוד מגיע לכם.
דוגמא לתפארת.
מאייר
   
(13/06/2007 12:10:31)
|
|
טיול גרעין
ב-1975 יצאנו כ-70 חברי גרעין "גדיש" לנחל עוז לרכיבת אופניים ארוכה במושגים של אז. יצאנו מירושלים, ירדנו דרך הר הזיתים בכפרים הערביים עם ליווי משטרתי לכיוון ים המלח. הסבירו לנו שאם מאבדים ברקס בדרך בירידה, כדאי ללחוץ עם הנעל על הגלגל הקידמי....
כשהגענו לים המלח רכבנו את כל הדרך על הכביש לכיוון ערד. שם הוקפצנו בעליות..ומשם לנחל עוז. לרשותינו היתה משאית הקיבוץ שהיתה מצויידת בסדנת תיקונים וכן שימשה לעייפים והפצועים...
אח, אלה היו ימים....בלי הילוכים, בלי שיכוך, כמעט בלי ברקסים...ועשינו זאת!
אורלי
אדמונית
   
(17/06/2007 01:06:36)
|
|
נרדמתי בשמירה...
...ולא שמתי לב לתגובות הרבות. אני רואה שבשנות השבעים הייתה פעילות רבה של דיווש בנגב, ואף על פי כן הצלחנו ללא רמזורים וללא פקקים.
מישו, אני יודע להעריך טיול ללא לווי ובעליה למצפה רמון... כל הכבוד!
עלי לשם
   
(21/06/2007 10:06:06)
|
|
סליחה ,
כנראה שלא אנחנו שהמצאנו את הגלגל.
שלומיש
   
(13/07/2007 17:51:18)
|
|
עלי ידידי
אני שורא את הכתבה שלך בפעם השניה ונהנה אף יותר. רק מי שמכיר אותך (אפילו מעט כמוני) מחבר את הכתבה אל האדם.
נהדר.
רונן
Ronenelyahu
   
(14/07/2007 13:57:43)
|
|
מדהים
קראתי את הסיפור ונזל לי ריר מרוב קנאה .
אבל בהתחשב שהייתי אז בן 4 ולא יכולתי להצטרף אז לפחות כיף לקרוא כאלה סיפורים
gil71
   
(01/08/2007 12:54:41)
|
|
אופני שנות ה 70
התמזל מזלך שלא גנבו לך את הונטילים. זו היתה בעיה רצינית. וונטילים עם צינורית מגומי מהודקים באום מיוחד. ומה לגבי פנס ודינמו. הדינמו ישב על המזלג והסתוסס ע"י חריצים מוטבעים בכל היקף הצמיג. נסעת מהר - אור חזק. לאט - אור חלש. עצירה - חושך.
אגב למגיני מים קראו כנפיים.
היו זמנים!
jacobri
   
(31/08/2007 18:45:45)
|
|
סיפור נהדר
אמנם הייתי בן שנתיים אז, אך בתור בן קיבוץ שכן (רביבים) אני מרגיש הזדהות עם תחושת הרכיבה במדבר על אופני קיבוץ מברזל..
תענוג
חנן
EasyFizzy
   
(09/10/2007 20:52:25)
|